All Writings
ינואר 30, 2015

נתניהו בוגד במה שטוב ביותר לישראל

רה"מ נתניהו מדבר יותר מכל קודמיו על "הסכנה האיראנית", וטוען שכל הסכם שמטרתו למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני יהווה לא יותר מהפסקה טכנית. הוא קורא לחברי קונגרס להטיל סנקציות משתקות על איראן, בתקווה שהגברת הלחץ הכלכלי תביא להחלפת המשטר, או מינימום, יאלץ את המשטר לוותר על שאיפתו להשיג נשק גרעיני.

נתניהו שכנע את עצמו ש"להיטותו" של אובמה לחתום על עסקה עם איראן תשאיר את ישראל במצב פגיע, אף על פי שהנשיא הבהיר שוב ושוב שבשום פנים ואופן הוא לא יחתום על כל עסקה שעלולה לערער את ביטחונה הלאומי של ישראל.

נתניהו, עם תמיכה רפובליקנית נרחבת בקונגרס, טוען כי, חרף שינוי הטון של איראן, נכונותה לכאורה לשתף פעולה והתעקשותה שתכנית הגרעין נועדה למטרות שלום, איראן היא למעשה זאב בעור של כבש הנחוש להשיג את מטרתו הגרעינית, לא משנה כמה זמן זה יקח.

טהראן כבר השיגה שתי דרישות עיקריות: העשרת אורניום באדמתה והגבלת כל הסכם חדש למספר שנים בלבד. מנקודת מבטו של נתניהו, זה מתכון לאסון, שכן איראן תהנה מהחופש לקדם את תכנית הגרעין שלה.

לטענת נתניהו, אף על פי שחא'מנאי אמר שוב ושוב שהוא נגד בניית נשק גרעיני, חא'מנאי מבדיל למעשה בין החזקת נשק גרעיני לבין החזקת הטכנולוגיה והחומרים בכדי להרכיב נשק כזה מיידית, שבסופו של דבר זה אותו הדבר.

הבעיה כאן היא, שנתניהו איננו מאמין שהנשיא אובמה יתעקש על הסכם "הרמטי" ארוך-טווח שימנע מאיראן להשיג נשק גרעיני.

אם כי ארה"ב מיידעת את ישראל באשר למהות המשא ומתן עם איראן, נתניהו אינו חוסך כל מאמץ לגרום לקונגרס לחוקק סנקציות חדשות שרק יחבלו במשא ומתן.

קבלת הזמנתו של דובר בית הנבחרים האמריקני ג'ון ביינר לנאום בקונגרס ולסתור את האסטרטגיה של הנשיא אובמה בנושא האיראני, היא מוטעית ופוגעת מאוד באינטרס האסטרטגי של ארה"ב וישראל.

העובדה שנתניהו התעלם מכללי הפרוטוקול, והודיע לבית הלבן רק אחרי שכבר קיבל את ההזמנה וסירב לבטלה, היא סטירת לחי לנשיא ארה"ב, אשר עושה יותר מכל קודמיו להבטיח את בטחונה של מדינת ישראל.

נתניהו מתעלם מכל בקשה מהתקשורת, ממנהיגי ארגונים יהודיים, מחבריה האירופאים של ישראל ומרבים אחרים, לבטל את ביקורו, משום סיבה אחרת מאשר טובת ישראל.

אין ספק שנתניה מטיל חרפה על ישראל ופוגע קשות ביחסיה הטובים והחיוניים עם בעלת בריתה החשובה ביותר, אשר עמדה לצדה בכל מצב, ואשר נותרת השומר האולטימטיבי של מדינת ישראל.

לאור עובדה זו, אין כל הגיון בכך שארה"ב תאפשר פרצות בהסכם ארוך-טווח חדש שיסכן את ישראל בשלב מאוחר יותר.

נתניהו יודע היטב שבמידה ואיראן תפר את ההסכם החדש, ואם ייקבע כי השימוש בכוח הוא הכרחי להשמדת מתקני הגרעין באיראן, רק ארה"ב יכולה לנקוט בצד קיצוני כזה.

יתר על כן, אף אם נתניהו ייצא מדעתו ויחליט לתקוף את איראן לבדו, ארה"ב עדיין תיגרר לקונפליקט, שכן אין לישראל את היכולת הצבאית לבצע משימה כזה ללא תמיכתה של ארה"ב, לאור ההשלכות האזוריות המחרידות.

על פי איזה היגיון יש לנתניהו את החוצפה למתוח ביקורת על ארה"ב ולפעול בצורה כה פזיזה ומזעזעת, אשר רק תפגע בקשריה הקדושים של ישראל עם ארה"ב, הכול רק על מנת לזכות בכמה נקודות פוליטיות, בייחוד בעת הבחירות?

נתניהו יודע יותר טוב מרוב האנשים, שללא תמיכתה הפוליטית, הצבאית והכלכלית של ארה"ב, ישראל לא הייתה קיימת, על אחת כמה וכמה לא הייתה הופכת למעצמה אזורית בכל תחומי החיים.

ראש ממשלה אחראי צריך לעבוד בצמוד עם ארה"ב בכדי ליצור עסקה הרמטית ולקרוא לבעלי בריתו בקונגרס לעבוד למען המטרה הזו, במקום לנסות לטרפד הסכם אשר עשוי, לפחות באופן פוטנציאלי, להסיר את האיום האיראני.

קודם כל, על ארה"ב להבהיר שלא תהסס להטיל סנקציות משתקות נוספות, עם תמיכתו המלאה של הקונגרס, במידה ואיראן תוסיף להתמהמה. ההסכם צריך לכלול את התנאים הבאים:

יש להגביל את יכולתה הטכנית של איראן לבנות נשק גרעיני על ידי הפחתה משמעותית במספר הצנטריפוגות, ויש להטיל הגבלות קפדניות על התקנתן של צנטריפוגות מתקדמות.

יש לסגור לצמיתות את המתקן ליצירת פלוטוניום בעיראק, ולהטיל הגבלות חמורות על ייצור האורניום המועשר, הן מבחינת איכותו והן מבחינת כמותו.

על ארה"ב להתעקש על כך שאיראן תפסיק את המחקר והפיתוח בתכנית הטילים הבליסטיים שלה, אשר עלולה לאיים על ישראל, ולהסכים על משטר הבדיקות החופשי, הפולשני והמפתיע ביותר.

יש לשכנע את המולות שארה"ב מוכנה לפנות לאופציה הצבאית בכדי לעצור את שאיפתה של איראן להפוך למדינה גרעינית על ידי כך שתעמוד על המשמר במפרץ כולו. לבסוף, ההסכם צריך להישאר בתוקף לתקופה של 10 שנים לפחות.

נתניהו צריך להבין שנרמול היחסים בין ארה"ב לאיראן הנו בסופו של דבר הדרך הטובה ביותר להסיר את האיום האיראני. לכן, אם יש כל סיכוי, קטן ככל שיהיה, שהסכם כזה יעמוד במבחן הזמן, יש לבדוק אותו.

האלטרנטיבה היא לתת לאיראן את החופש להגביר את מאמציה לחצות את הסף הגרעיני, מה שיאלץ את ארה"ב לבחור בין הפחותה בין שתי הרעות: ריסון איראן (אשר יקר, מסוכן ונוטה ליצור אי-יציבות), או לתקוף את מתקניה הגרעיניים, אשר רק יגרום לחוסר יציבות באזור ויפגע בביטחונה הלאומי של ישראל במקום לחזקו.

חרף התרועות שנתניהו יזכה להן אולי בקונגרס, הוא בוגד במה שטוב ביותר לישראל. על הבוחרים לזכור זאת כשהם הולכים לקלפי ביום הבחירות.

TAGS
כללי
SHARE ARTICLE