העברת שגרירות ארה"ב לירושלים

אם הנשיא טראמפ ימלא את הבטחתו במסע הבחירות להעביר את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים, למהלך הזה יהיו השלכות אזוריות ובינלאומיות ניכרות. בימים אלה, ממשל טראמפ בוחן מחדש את השלכותיו של מהלך כזה וטרם התקבלה החלטה סופית בנידון. לנוכח הרגישות וההשלכות מרחיקות הלכת, אם בכל זאת יחליט הנשיא להעביר את השגרירות, חיוני שבמקביל ינקוט בפעולה מאזנת כדי למנוע נשורת הרת אסון. הדבר עשוי דווקא לשנות את הדינמיקה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני לטובה תוך שימור פתרון שתי המדינות לשני עמים.

על טראמפ לנצל את ההזדמנות שטמונה בביקורו של רה"מ נתניהו בוושינגטון ב-15 לפברואר כדי להבהיר כי להעברת השגרירות האמריקאית לירושלים יהיה מחיר: א) אסור שהמהלך יחבל בסיכויים לפתרון שתי מדינות לשני עמים; ב) ארה"ב תכיר במזרח ירושלים כבירתה של מדינה פלסטינית עתידית; ג) הרחבת ההתנחלויות לא תוכל להימשך ללא הפוגה; ד) על ישראל יהיה לעצור את יישומו של החוק החדש אשר מכשיר באופן רטרואקטיבי התנחלויות בלתי-חוקיות רבות שנבנו בקרקעות פלסטיניות, חוק שממילא יבוטל בסופו של דבר על ידי החלטת בית המשפט העליון.

העברת שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים ללא תנאים תהווה הכרה דה פאקטו בירושלים, המזרחית והמערבית, כבירתה של מדינת ישראל. מאחר וממשלת ישראל עומדת על כך כי ירושלים היא בירתה המאוחדת הנצחית של המדינה, ישתמע מהמהלך כי ארה"ב מכירה בעמדה הישראלית.

כדי לשים את הדברים בפרספקטיבה, יש להעריך תחילה את הנשורת ממהלך חד-צדדי כזה מצד ממשל טראמפ..

ראשית, מדינות ערב, ובראשן הממלכה ההאשמית של ירדן – שממונה על המקומות הקדושים האסלאמיים בירושלים, מסגד אל-אקצה וכיפת הסלע – יתפסו מהלך כזה כהתקפה בוטה על האסלאם עצמו. אף על פי שהישראלים ידאגו להסדר מיוחד שיאפשר לירדן להמשיך לנהל את המקומות הקודשים, בשום פנים ואופן מדינות ערב לא יסכימו לריבונות ישראלית בחרם אל-שריף (הר הבית), מלבד בכותל המערבי (שהוא חלק מקירות התמך של בית המקדש השני).

שנית, מהלך כזה ישים קץ, לכל דבר ועניין, לכל סיכוי לשלום המבוסס על פתרון שתי מדינות לשני עמים. הרי שמבחינת הפלסטינים, הקמת מדינה עצמאית עם מזרח ירושלים כבירותה אינה דבר נתון למשא ומתן. אין זו דרישה סמלית אלא חובה אשר עומדת בלבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אין להתעלם מהפוטנציאל להתפרצות של אלימות קשה בין ישראל לפלסטינים, אשר אליה יצטרפו קבוצות קיצוניות ערביות אחרות, אם תישלל מהפלסטינים האפשרות להקים את בירתם במזרח ירושלים. אלימות כזו תעלה בחריפותה ובהיקפה על כל התלקחות שראינו בעבר.

שלישית, ארה"ב, אשר מעמדה ואמינותה במזרח התיכון הלכו ונשחקו מאז מלחמת עיראק, תיתקל בעוד מכשול ביחסיהם של בעלי בריתה הערביים באזור. על ארה"ב אפוא לחזק את עמדתה ולהוביל עם תמיכתם של שותפיה האירופאיים והערביים כדי לשים קץ לסכסוכים הרבים הסוחפים את האזור. פשוט אסור לארה"ב לפתוח עוד פתחים לרוסיה, אשר משתוקקת לנצל כל כישלון אמריקני, שכן הנשיא פוטין עומד מוכן תמיד להפיק תועלות מהתנאים הכאוטיים השוררים באזור.

רביעית, ייתכן ותהיה למהלך השפעה שלילית בצורה יוצאת דופן על עתידה של מדינת ישראל, משום שהוא יהרוס כל סיכוי לשלום ערבי-ישראלי. המהלך גם יעודד את ממשלת הימין של נתניהו לספח עוד שטחים פלסטיניים ולהרחיב את התנחלויות, מה  שיחבל בכל סיכוי לדו-קיום ישראלי-פלסטיני בשלום. בעוד שהמהלך מצד טראמפ נראה על פניו כצעד שיסייע לישראל בהגשמת חלום של שנים, הרי שבפועל הוא יפגע ביחסיה של ישראל עם מצרים וירדן ויסכן את הסכמי השלום ביניהם, אשר חיוניים לשימור היציבות האזורית ולצמצום הסיכונים לביטחונה הלאומי של ישראל.

חמישית, המהלך ירחיק נוסף את הקהילה האירופאית, אשר חשה מושפעת ביותר מהמבוכה במזרח התיכון ואשר רואה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כגורם עיקרי שתורם לעלייה בקיצוניות. לתפיסת האירופאים, עלייתם של חמאס, חיזבאללה וקבוצות קיצוניות נוספות נובעת באופן ישיר מהכיבוש הישראלי. מנקודת מבטו של האיחוד האירופי, העברת שגרירות ארה"ב לירושלים תהווה עוד מסמר, אם לא האחרון, בארון הקבורה של פתרון שתי מדינות לשני עמים, צעד שיסית הסלמה באלימות האזורית אשר ממנה אירופה תוסיף לסבול.

השגת פריצת דרך מתוצאה הרת אסון

אם בכל זאת הנשיא טראמפ יחליט בסופו של דבר להעביר את השגרירות האמריקאית, באפשרותו עדיין לתרגם את התוצאות הרות האסון הפרוספקטיביות ממהלך כזה לפריצת דרך היסטורית אשר עשויה לשנות את טיבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולחזק דווקא את הסיכויים לשלום המבוסס על פתרון שתי מדינות לשני עמים.

לאור העובדה כי ארה"ב כבר רכשה קרקע במערב ירושלים אשר נועדת להקמת השגרירות, מהלך שנדחה על ידי ממשל אחר ממשל, טראמפ מסוגל להודיע על כך כי ארה"ב עומדת להתחיל בבניית השגרירות החדשה במערב העיר.

במקביל, על טראמפ יהיה להדגיש מחדש את תמיכתה של ארה"ב בפתרון שתי המדינות ובהקמת בירתה של פלסטין במזרח ירושלים, בתנאי שהפלסטינים יתקדמו במהירות ובהתמדה לקראת משא ומתן עם ישראל. ארה"ב תצטרך להבהיר בהקשר זה כי העברת השגרירות למערב ירושלים אינה מהווה הכרה בריבונותה של מדינת ישראל במזרח ירושלים.

עם זאת, על ארה"ב לאשר מחדש את עמדתה כי תחת כל הנסיבות ירושלים חייבת להישאר מאוחדת וכי זכויותיה של כל קבוצה דתית או אתנית מובטחות. על מנת להרגיע את הפלסטינים ולשכנעם כי כוונותיה כנות, ארה"ב תוכל למשל לרכוש מקרקעין או מבנה במזרח ירושלים לשימוש עתידי בהקמת שגרירות אמריקאית בפלסטין, שכן בכל מקרה לא ייתכן שלום ישראלי-פלסטיני אלא אם כן מזרח ירושלים תהיה בירתה של מדינת פלסטין.

אין ספק כי ממשלת נתניהו תתנגד בתוקף למהלך כזה, אולם, לאור העובדה כי תמיכתה הצבאית והפוליטית של ארה"ב הכרחית לישראל, אין ממשלה ישראלית שתוכל להתעלם ממש מעמדתה של ארה"ב. למעשה, אם טראמפ באמת מעוניין בביטחונה הלאומי ושלומה של מדינת ישראל בעתיד (כפי שאני סבור), הדרך היחידה להבטיח זאת היא שמירת פתרון שתי המדינות כאופציה מעשית.

השלכותיו של מהלך כזה יהיו מרחיקות לכת:

1 – על אף התנגדותה הקשה של ישראל, המהלך יפיח רוח חדשה בפתרון שתי המדינות;

2 – הוא יעודד את הפלסטינים לשנות את גישתם לסכסוך ולחדול מההסתה ומהאלימות, שכן יחלו לראות את הגשמת החלום להקמת מדינה פלסטינית במציאות ולא ירצו לסכן זאת;

3  – הוא ישפר בצורה דרמטית את מעמדה של ארה"ב בקרב בעלות בריתה הערביות וישקם את אמינותה כערב האולטימטיבי ליציבות האזורות;

4 – הוא יגרום למדינות ערב לתמוך ביוזמה האמריקנית ויפעיל לחץ על הקיצונים הפלסטיניים להשלים עם הבלתי-נמנע;

5 – הוא יחזק את ידן של מפלגות האופוזיציה בישראל, אשר ימצאו את עצמן בעמדה טובה יותר לפיתוח מדיניות אלטרנטיבית תוך החלשת ידם של קיצונים ישראליים.

ללא ספק, ביכולתו של הנשיא טראמפ לקיים את הבטחתו להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים ובו זמנית, במקום לטרפד כל סיכוי לשלום בין ישראל לפלסטינים, להפיח רוח חדשה בו ואולי לשים קץ בסופו של דבר לאחד הסכסוכים המשתקים, המתישים והעקובים מדם ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.