All Writings
February 22, 2017

לא תהיה מדינה פלסטינית במשמרתו של נתניהו

אסור שהנשיא טראמפ יושפע מטיעוניו הדו-פרצופיים של נתניהו, ככל שהם משכנעים, לפיהם הוא מחויב לפתרון שתי מדינות לשני עמים, כאשר למעשה הוא מתנגד בעיקרון להקמת מדינה פלסטינית עצמאית ויוסיף לדחות את הרעיון תחת כל נסיבה.

טענותיו החוזרות והנשנות של נתניהו, כי הוא מוכן לנהל משא ומתן עם הפלסטינים ללא תנאים מוקדמים, חלולות וריקות מתוכן, שכן הוא יודע היטב כי אבו מאזן לא ייכנס למשא ומתן אלא אם כן ישראל תעצור את הרחבת ההתנחלויות המתמשכת ואת סיפוחם הזוחל של אדמות פלסטיניות, מפעל אשר מונע מהפלסטינים הקמת מדינה ברת-קיימא משלהם.

כדי להוכיח ולבסס את אי-מחויבותו של נתניהו, ניתן פשוט לבחון את פעולותיו בשטחים ולהקשיב לנרטיב הפומבי שלו, אשר סותר לחלוטין את נכונותו לכאורה לנהל משא ומתן על פתרון שישים קץ לסכסוך. התנגדויותיו של נתניהו, הן במילים והן במעשים, להקמת מדינה פלסטינית באות לידי ביטוי ללא ספק בדברים הבאים:

ראשית, טענתו של נתניהו כי הוא מוכן לנהל משא ומתן ללא תנאים מוקדמים היא כשלעצמה תנאי מוקדם. נניח שאבו מאזן יסכים למשא ומתן על בסיס זה – פשוט אין להימנע מהדרישה להגיע להסכמה תחילה על כללי המשחק, לרבות המקום, הרכב צוותי המשא ומתן, המנדט שלהם וכו’. חשוב מכל, עליהם להסכים על אילו סוגיות בסכסוך יש להתמודד עמם תחילה כדי לקדם משא ומתן על סוגיות חשובות אחרות.

נתניהו מאז ומעולם סירב להביא למשא מתן תוך היענות לדרישתם של הפלסטינים לקבוע את קוויה של מדינתם העתידית. במקום זאת, רה”מ התעקש תמיד על כך כי יש לנהל משא ומתן תחילה על המנגנון שיבטיח את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. אולם, מעצם העובדה שהוא תמיד מדגיש “גבולות בטוחים” טבעי להסיק כי הגיוני, סביר ופרקטי יותר דווקא לנהל משא ומתן על הגבולות תחילה.

מהלך כזה לא רק היה קובע את מהותם (מנקודת מבטו) של גבולות בטוחים, אלא גם היה עונה על דרישותיהם של הפלסטינים ומקנה להם את הביטחון כי מדינה פלסטינית תקום בסופו של דבר. בד בבד, ניתן היה לקבוע את עתידן של רבות מההתנחלויות. אולם, התעקשותו של נתניהו לנהל משא ונתן דווקא על ביטחון לאומי תחילה לא הייתה אלא תכסיס שנועד להרוויח זמן, כפי שמשאים ומתנים קודמים הוכיחו בבירור.

שנית, נתניהו עומד בראש קואליציה אשר מכילה, בנוסף למפלגת הליכוד שלו, שתי מפלגות של הימין הקיצוני – ישראל ביתנו והבית היהודי, בראשותם של שר הביטחון אביגדור ליברמן ושר החינוך נפתלי בנט, בהתאמה, אשר מחויבים לתנועת ההתנחלות ומשרתים אותה בנאמנות. בנט בפרט קורא לסיפוחה של חלק ניכר מהגדה המערבית, ובייחוד אזור סי, אשר מהווה כ-61 אחוז מהשטח הפלסטיני.

אם נתניהו יפתח ברצינות במשא ומתן על פתרון שתי מדינות לשני עמים, המהלך מיד יפורר את ממשלתו, שכן שתי המפלגות הנ”ל (יחד עם ח”כים רבים ממפלגת הליכוד) מאיימות לעזוב את הקואליציה אם ינקוט צעד כזה. לפיכך, כל עוד ברצונו של רה”מ לשמר את ההרכב הנוכחי של ממשלתו, לא יהיה כל סיכוי להשיג הסכם שלום שיעניק לפלסטינים מדינה משלהם.

לאחר מסע הבחירות האחרון שלו בשנת 2015, נתניהו אמר בצורה מופרשת: “אני חושב שכל מי שהולך להקים החום מדינה פלסטינית ולפנות שטח נותן שטח התקפה לאסלאם הקיצוני נגד ישראל. השמאל טומן את ראשו בחול פעם אחר פעם ומתעלם מזה, אבל אנחנו ריאליים ומבינים”. וכאשר שאלו אותו אם מדינה פלסטינית לא תקום תחת הנהגתו, ראש הממשלה אישר זאת: “אכן”. מה שהוא אמר אז הוא עוד מתכוון אליו היום;  וכל טעמה מצדו להפך מיועדת לראווה בלבד.

שלישית, משתמע באופן חד-משמעי ממהלכים כגון הרחבתן הבלתי-פוסקת של התנחלויות קיימות והעברת החוק החדש המאפשר לממשלה להכשיר באופן רטרואקטיבי התנחלויות בלתי-חוקיות רבות כי אין לנתניהו כל כוונה לאפשר לפלסטינים להקים מדינה משלהם. סיפוח שיטתי של קרקעותיהם מונע מפלסטינים לשמר רציפות טריטוריאלית. טענתו של נתניהו כי ההתנחלויות אינן מהוות מכשול לשלום אינה כנה בלשון המעטה והוא יודע זאת. במשמרתו של נתניהו, הממשלה בנתה רשת כבישים החוצים את הגדה המערבית אשר מיעודת למתנחלים באופן בלעדי, והגבילה את הפלסטינים לקנטונים מתוך כוונה להפוך את הסטטוס קוו הנוכחי למצב קבוע.

רביעית, מטרתו של נתניהו היא ליישב מיליון ישראלים לפחות ברחבי הגדה המערבית וליצור עובדות בלתי-הפיכות בשטח. נכון להיום, כ-650,000 מתנחלים מתגוררים בגדה, כולל מזרח ירושלים, מצב שהופך פינוי מתנחלים בכל כמות משמעותית לדבר פשוט בלתי-אפשרי. אמונה שאביו של נתניהו, בנציון נתניהו, ציוני רוויזיוניסטי איתן, הצליח ללא ספק לנטוע בבנו היא כי כל “ארץ ישראל” התנכית שייכת ליהודים לנצח. בראיון עמו שנערך בשנת 2009, בנציון אמר כי “הפתרון של שתי מדינות לשני עמים אינו קיים, כי אין כאן לפנינו שני עמים. […] אין מדינה פלסטינית או עם פלסטיני, ולכן אין יוצרים מדינה בשביל עם דמיוני”. שיעור זה מעולם לא חמק מנתניהו.

באופן לא מפתיע, כל פעם שבית המשפט העליון מצווה על פינוי מאחז בלתי-חוקי מסוים אשר נבנה על אדמה פלסטינית פרטית, כפי שקרה בחודש האחרון כאשר פורק המאחז עמונה ופונו כ-250 מתנחלים, נתניהו מיד מכריז על תכניות לבניית יחידות חדשות. הוא משוכנע ונחוש בדעתו כי מספר המתנחלים חייב להוסיף לגדול עד שיגיע לאבן דרך של מיליון נפשות, בלי קשר להחלטותיהם של בתי המשפט או לדרישותיה של הקהילה הבינלאומית –  לרבות ארה”ב, בעלת בריתה הקרובה ביותר.

חמישית, אם נתניהו יבחר באמת לשים קץ לסכסוך הישראלי-פלסטיני על בסיס פתרון שתי מדינות לשני עמים, ביכולתו לפזר את הקואליציה הנוכחית שלו ולהקים קואליציה חדשה המורכבת ממספר מפלגות מרכז ושמאל, ביניהן המחנה הציוני, יש עתיד, כולנו, מר”צ, והליכוד, ואשר תעניק לו רוב יציב ביותר של 80 מתוך 120 מושבים בכנסת, לעומת הממשלה הנוכחית המורכבת מהליכוד, כולנו, ש”ס, הבית היהודי ואחדות התורה, אשר מושתתת על רוב זעום של 67 בלבד מתוך 120. אף על פי שחלק מחברי מפלגתו יערקו באופן בלתי נמנע, עדיין יהיה לו רוב משמעותי שישקף את שאיפותיהם של הישראלים המבקשים לשים קץ לסכסוך. יש לציין כי עם הקמת הממשלה החדשה, 13 חברי הכנסת מהרשימה הערבית המשותפת יתמכו בכל יוזמה לקראת פתרון שתי מדינות לשני עמים.

קואליציה כזו וודאי תהיה מסוגלת להגיע להסכמה על שלום הוגן עם הפלסטינים שיהיה כרוך בהחלפות שטחים מסוימות, אם נתניהו רק ירצה. אולם, למרבה הצער, נתניהו לעולם לא יעלה על דעתו להגיע להסכם שלום כזה משום שהוא מחויב אידיאולוגית לשלוט לעד על מה שהוא מכנה כ”ארץ ישראל”, תוך האשמת הפלסטינים ברצון להשמיד את מדינת ישראל במקום לעשות עמה שלום.

ללא ספק, נתניהו אינו וגם מעולם לא היה תומך נלהב של הרעיון להקים מדינה פלסטינית. ולכן, הנשיא טראמפ ישכיל לא לנהל עמו דיון עקר וחסר תועלת בחיפוש אחר הסכם המבוסס על פתרון שתי מדינות לשני עמים. תוצאה זו לא תוכל לקרות וגם לא תקרה כל עוד נתניהו יהיה בשלטון.

אם טראמפ באמת רציני לגבי שאיפתו לשים קץ לסכסוך הישראלי-פלסטיני לטובתה של מדינת ישראל, עליו יהיה לדרוש מנתניהו להתחייב להקמת מדינה פלסטינית לא רק במילים אלא גם בנקיטת צעדים מוחשיים להקמת ממשלה חדשה שתורכב מהשמאל, המרכז ומפלגתו, לפיזור הכנסת והליכה לבחירות חדשות, או להתפטרותו.

SHARE ARTICLE