אתגרי מדיניות החוץ הקשים העמודים לפני טראמפ

אם שום דבר אחר, הבחירות לנשיאות ארה"ב השבוע אישרו מחדש את הסולידיות של המערכת הדמוקרטית האמריקנית. בלי תקריות כמעט, עשרות אלפי אזרחים אמריקניים הלכו לקלפי בכל רחבי ארצם, הצביעו בעד המועמד המועדף בעיניהם, והתכוננו, כתמיד, להעברת השלטון בשלום. אני מאמין כי גם המאוכזבים מתוצאות הבחירות יתרוממו מעל המצב במוקדם או במאוחר, ישימו את האינטרסים של המדינה קודם, ויעבדו יחד לבניית איחוד טוב יותר.

על אף הטראומה שאמריקנים רבים חווים בעקבות הבחירות והזמן שממשל טראמפ יזדקק לו כדי לעשות סדר במגוון עצום של סוגיות מדיניות חוץ ופנים, מתמודדת ארה"ב עם משברי חוץ רבים ואין לה את הלוקסוס להתמהמה בטיפול בהם. מנהיגותה ואחריותה של ארה"ב נותרות חיוניות לפתירת רבים מהסכסוכים האלימים הסוחפים את המזרח התיכון בפרט. אף על פי שלנשיא הנבחר טראמפ אין ניסיון בתחום זה וחסר לו ידע מגוון על המשברים המורכבים שארה"ב מתמודדת עמם, עליו עתה לנווט את דרכו ולפתח אסטרטגיות חדשות, בייחוד בתחומים שבהם אובמה אכזב, לרבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המלחמה הסונית-שיעית ומלחמת האזרחים בסוריה.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אין ספק כי הנשיא אובמה עשה מאמצים עליונים לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני בן שבעת העשורים. ואולם, ככל שמאמציו היו ראויים להערכה, הנשיא ומתווכו הראשי מזכיר המדינה ג'ון קרי לא הביאו בחשבון את הממד הפסיכולוגי בסכסוך, אשר עוד מהווה את המכשול המרכזי בפתירת הקונפליקט, בייחוד מנקודת מבט דתית, היסטורית ואידיאולוגית.

לאורך שני סבבי משא ומתן ב-2009-2010 וב-2013-2014, ועל אף ההתקדמות שנעשתה בסוגיות שונות כגון הפליטים הפלסטיניים, עתידה של ירושלים והגבולות בין שתי המדינות, חוסר ההתמודדות עם ההיבט הפסיכולוגי הקשור לסוגיות אלו מנע משני הצדדים את האפשרות לקיים את מה שהסכימו עליו.

בשלב זה, הפערים בין הצדדים עמוקים מתמיד, ואין כמות של תיווך, פיצויים או כפייה שתשכנע את הצדדים לנקוט בוויתורים ההכרחיים לשלום.

לכן, על ממשל טראמפ תחילה להתמקד בתהליך פיוס (פעילות אדם-מול-אדם) אשר ישכך את חוסר האמון הניכר, יעניק תחושת ביטחון הדדית, ויעמיד את הציבור בשני הצדדים על טעותו  כי ניתן לגרוף את כל הקופה.

למשך תהליך פיוס זה בין שני הצדדים, אשר יימשך כשנתיים, ארה"ב עם תמיכתו של האיחוד האירופי (בראשות צרפת) תצטרך לקדם את יוזמת השלום הערבית (API) כמסגרת כללית לשלום המבוסס על פתרון שתי מדינות לשני עמים.

אף על פי שישראלים רבים חגגו את בחירתו של טראמפ, מתוך אמונה כי לא ילחץ על ישראל לקבל פתרון שתי מדינות לשני עמים, ממשל טראמפ ישגה שגיאה בעלת ממדים היסטוריים אם יניח לישראלים ולפלסטינים לנפשם.

אין לקחת את השקט היחסי הנוכחי כמובנת מאליה, שכן המתחים הרותחים בשקט לכאורה עלולים להתפוצץ בכל עת אם הפלסטינים לא יראו כל סיכוי לשים קץ לכיבוש בעתיד הנראה לעין.

רק על ידי יצירת אווירה חברתית, פוליטית ופסיכולוגית התורמת לשלום, ועם תמיכתן של מדינות ערב, האיחוד האירופי, ומעצמות אחרות, ניתן יהיה לחדש את המשא ומתן עם סיכויים גבוהים יותר באופן ניכר להצלחה. אם טראמפ מעוניין בביטחונה העתידי ובשלמותה הפוליטית של מדינת ישראל, אסור לו להסס עתה בהפעלת לחץ על ממשלת ישראל לחפש פתרון שיצילה מדרכה ההרסנית.

המלחמה הסונית-שיעית. דאעש קם בעקבות מלחמת עיראק, אשר הסיתה סכסוך אלימה מחודש בין הסונים לשיעים. אף על פי שהניצחון על דאעש בלתי נמנע בסופו של דבר, הוא לא ישים קץ לסכסוך הסוני-שיעי כל עוד איראן השיעית וערב הסעודית הסונית נאבקים על הגמוניה אזורית; הן יוסיפו לנהל מלחמת פרוקסי בעיראק, בסוריה ובתימן על מנת להשיג את מטרתן.

המפתח ליישוב הסכסוך טמון בהפקת לקחים ממלחמת עיראק והשלכותיה על הסונים בעיראק. לאחר 81 שנות שלטון רצופות, הסונים העיראקיים מוצאים את עצמם כיום נתונים לחסדו של הרוב השיעי השולט, אשר מפלה נגדם ומדחיקם לשוליים בצורה שיטתית וזאת מהיום שהממשלה השיעית בראשות נורי אל-מאלכי עלתה לשלטון.

ממשל טראמפ חייב להבין עתה כי שימור אחדותה של עיראק כמדינה אחת כבר אינו מהווה אופציה מעשית. אם כי העיראקים הסוניים מתעבים את דאעש, שנאתם לממשל השיעי בבגדאד גוברת על כך. על מנת להביא בצורה מהירה יותר את מלחמת האזרחים בעיראק לידי סיום, יש להעניק לסונים אוטונומיה בדומה למקרה הכורדים העיראקיים.

על ארה"ב עתה ליזום דיאלוג בין המנהיגות הסונית והשיעית בעיראק כדי להשיג הסכם ידידותי אשר עמו שני הצדדים יהיו מסוגלים לחיות. שלושת המחוזות הסוניים, אשר כוללים את העיר מוסול, צריכים להוות את קווי המתאר לישות כזו, אלא שלאור היעדר המשאבים הטבעיים (ר"ל נפט) באזורים אלו, יהיה צורך לקבוע שיטה הוגנת לחלוקת הכנסות מנפט בינם לבין השלטון המרכזי.

בניתוח הסופי, רק תקופה ממושכת של דו-קיום בשלום בין הצדדים תאפשר להם עם הזמן להתקרב ולפתח יחסי אמון וידידות. הדבר ישביע במידה רבה את רצונם של הסעודים, שכן הסונים ישמרו על אחיזת רגל בעיראק בעוד שאיראן תישאר בעמדה שבה תוכל להפעיל לחץ מסוים על הממשל השיעי.

פתרון זה גם ישים קץ לשפיכת הדמים בין הסונים לשיעים אשר אחרת עתידה להסלים בעקבות הניצחון הבלתי נמנע על דאעש.

מלחמת האזרחים בסוריה. מלחמת האזרחים בסוריה לא תיגמר אלא אם כן ארה"ב תשנה את גישתה למלחמה ותבהיר לפוטין ולאסד כי טבח האזרחים הסוריים חייב להיפסק ומידית.

ארה"ב אינה יכולה למלא את תפקידה המוביל באזור ובו זמנית לחלץ את העם הסורי מאבדון באמצעות הנהגה מאחור והספקת ציוד וחומרים צבאיים למורדים בד.

עם זאת, על ארה"ב להכיר בכך כי רוסיה מהווה זה עשרות שנים ותיוותר עוד זמן רב נוכחות קבועה בסוריה, ואיראן לא תוותר על האינטרס שלה בדמשק ועל השפעתה ארוכת השנים שם, שכן טהראן תופסת את סוריה כפין מרכזי בסהר הארצות שבהן השיעים שולטים בין הים התיכון לבין המפרץ הפרסי. הדבר אולי יישמע להם לא אורתודוקסי, אך אין לארה"ב מנוס אלא לשתף פעולה עם שתי מעצמות על מנת למצוא פתרון.

בנוסף להכרת חשיבות תפקידה של רוסיה ולנכונותו לשתף פעולה עם פוטין במציאת פתרון בר קיימא, על ממשל טראמפ יהיה להעביר לפוטין ולאסד במונחים חד משמעיים כי יש לחדול מהפצצה ללא אבחנה והשמדת עשרות אלפי סורים חפים מפשע תוך מחיקת שכונה אחר שכונה.

לנוכח רצונו של פוטין לעבוד באופן הדוק עם טראמפ, סביר להניח כי יהיה פתוח יותר למציאת פתרון לסכסוך. ברם, אם לא יהיה, על ארה"ב יהיה להפגין בכל זאת את עוצמתה ולהיות מכונה להפציץ ולהשמיד את כל שדות התעופה הצבאיים, ההנגרים ומחסני התחמושת של אסד.

הפסקת פעולות האיבה בסוריה כשלעצמה לא תשים קץ למלחמת האזרחים, אך  תיוותר תנאי מוקדם לפתיחת ערוצים דיפלומטיים בחיפוש אחר פתרון קבוע ושלום.

בכל פתרון עתידי, ארה"ב תצטרך להימנע מהתנגדות להשארת אסד בתפקיד הנשיא לאורך תקופת מעבר מוגדרת ומוסכמת כל עוד השתתפותו תשמר את המנגנונים הבירוקרטיים, הצבאיים והביטחוניים הדרושים כדי למנוע חזרה על מה שהתרחש בעיראק בעקבות פלישתה של ארה"ב.

ארה"ב אינה יכולה לחמוק מאחריותה, ועתה עליה להתמודד חזיתית עם שלושת הסכסוכים החמורים, הדחופים והקשים ביותר לפתירה בטרם יסלימו נוסף ויצאו מכלל שליטה.

לאור העובדה כי טראמפ דוגל באידיאולוגיית "אמריקה קודם" – וכי לארה"ב אינטרסים גיאופוליטיים חשובים באזור – חובה כי ממשל טראמפ יתייחס לסכסוכים אלו בצורה רצינית ועקבית. מבחנו הראשון של טראמפ יהיה בחירת יועציו, אשר עשויים לסייע לו בניווט סבך הסכסוכים.

במי יבחר ובאיזו מהירות יפעל לאחר כניסתו הרשמית לתפקיד ישדרו מסר לאויביה ולידידיה של ארה"ב כאחד באשר לכוון שבו המדינה הולכת ולנחישותה להפגין ולמלא את תפקיד המנהיגות העולמית שלה.