מכתב פתוח לאיסמעיל הנייה ויחיא סנוואר

לכבוד מר הנייה ומר סנוואר;

שלום רב,

אני פונה אליכם בעקבות העימות האחרון בין מפגינים פלסטיניים לצה"ל, אשר הביא באופן טראגי למותם של 120 צעירים פלסטיניים. לתפיסתי, ניתן היה להימנע מכל המהומה העקובה מדם הזו אילו הסקתם מזמן את המסקנה כי הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני נשען על הפסקת האלימות ועל אי-הנצחת דרישות בלתי-מציאותיות כגון זכות השיבה, מתוך ידיעה כי הדבר לעולם לא יגיע לכדי מימוש.

הזמנים והנסיבות השתנו, אך אתם נותרים תקועים בעבר, ומסרבים בתוקף לשנות את האסטרטגיה שלכם. למרבה הצער, אתם עוד מאמינים כי המיליטנטיות והאי-פשרנות הם מה שישיבו לכם את זכויותיכם, לא משנה כמה עמדה זו מוטעית ולא-ריאליסטית, ועל אף העובדה כי העם הפלסטיני בעזה מתפכח ומתאכזב יותר ויותר ממנהיגותכם.

עליכם לשאת באחריות למותם של פלסטינים רבים כל-כך, למרות תגובתה הבלתי-פרופורציונלית והמבעיתה של ישראל, שכן ידעתם היטב כי קריאתכם להפגנות בגבול תוביל באופן בלתי-נמנע להריגתם של מפגינים רבים. האסטרטגיה שלכם כלפי ישראל פשטה את הרגל ואינה משיגה דבר אלא פגיעה קשה במאבק הפלסטיני תוך גרימת כאב וסבל איומים ומיותרים להמוני הצעירים והמבוגרים לשווא.

אתם מתנחמים באשליות של השמדת ישראל, אלא שהן רק אשליות שמעולם לא הובילו אתכם לשום מקום. הנכם נצורים ומכותרים מפנים ומבחוץ, ומתקיימים מנדבות, בזמן שהאבטלה, העוני, חוסר-התקווה והייאוש שוררים בכל רחבי הרצועה.

רתמתם את ייאושם של הפלסטינים והסתתם את הצעירים לפרק את הגדר המפריד בין עזה לישראל תחת הדגל של זכות השיבה. השאלה האם בכלל יש לפלסטינים זכות כזו כבר אינה רלוונטית במצב העניינים הנוכחי. אין ממשלה ישראלית, לא משנה מה נטייתה הפוליטית, שתאפשר שיבה המונית של פלסטינים לתוך שטחי ישראל, מהסיבה הפשוטה כי התרחשות כזו תמחק את זהותה היהודית של המדינה, דבר שבצונו של כל ישראלי כמעט להגן עליו בכל מחיר ובכל מצב.

יתר על כן, זכות השיבה של "הפליטים הפלסטיניים" החיים ברצועת עזה ובגדה המערבית זכתה לפרשנות מוטעית לחלוטין לאורך השנים. ואולם, הפלסטינים בחרו להנציח את הנרטיב של זכות השיבה מתוך רצון להחזיק את סוגיית הפליטים בחיים ולהצדיק את טענתם לבעלות על כל שטחי פלשתינה המנדטורית.

כל פלסטיני בעזה למעשה כבר חי במולדתו, אלא אם כן לא תחשיבו את עזה כחלק משטחי פלסטין. לפיכך, הפלסטינים בעזה אינם פליטים על פי אף הגדרה. הם עקורים פנימיים, והפתרון למצבם העגום טמון ביישוב מחדש ו/או בפיצויים. מה שעשיתם בעצם הוא ששלחת את צעיריכם למותם תחת הדגל הכוזב של זכות השיבה רק כדי לזכות בנקודות יחסי ציבור.

האופן שבו אתם מנהלים את משאביכם הפיננסיים הוא פלילי. במקום לבנות מרפאות, בתי ספר, פארקי תעשיה, תשתיות ודיור, בהם קיים צורך נואש, בזבזתם יותר ממאה מיליון דולר בבניית מנהרות, ברכישת וייצור אמצעי לחימה, ובהכשרת מיליציות. אז תגידו לי, איזו מטרה בדיוק אתם משרתים בכך מלבד סיפוק גאוותכם הריקה?

כן, תוכלו לשגר מאות רקטות לתוך ישראל, ולחטוף כמה חיילים ואזרחים ישראליים. ברם, לעלום לא תנצח באף עימות צבאי עם ישראל – אלא רק תספגו אבדות אנושיות וחומריות נוראיות, עובדה שמוכרת היטב לכם מהיתקלויות קודמות עם כוחות צה"ל.

אי אפשר לדרוש את הסרת הסגר ובאותה הנשימה לקרוא להשמדת מדינת ישראל. אי אפשר לפנות לשימוש בכוח ולרכוש נשק, ולצפות מישראל להקל את הגישה לתוך ומתוך רצועת עזה.

אי אפשר להסית את הציבור באמצעות הפצת תעמולה ארסית שמיועדת רק לטפח שנאה כלפי ישראל, ולצפות מהישראלים להאמין כי אי פעם תהיו מוכנים לחיות בדו-קיום עמם בשלום.

אי אפשר להוציא מיליוני דולרים על הכנה צבאית ובמקביל למנוע מעמכם מצרכים בסיסיים – כגון מזון, מי שתייה ושירותי בריאות – ולתלות את האשמה על הסגר.

אי אפשר לטעון כי הנכם קורבנות של ישראל כאשר למעשה אתם מעבירים את תחושת הקורבנות מדור לדור, וחושפים את עמכם לחיים של השפלה וייאוש.

הנכם מושחתים, לאו דווקא מפני אתם נוהגים לגנוב כספים, לעשות עסקאות מפוקפקות ולחיות חיי פאר על חשבון העניים. הנכם מושחתים פוליטית ואידיאולוגית משום שאתם מוסיפים לקדם מדיניות ואידאולוגיה אשר מסיתות להתנגדות אלימה תוך הבטחת הבטחות שווא כי יום הגאולה מתקרב. ואולם, החפים מפשע – צעירים ומבוגרים כאחד – הם אלו המשלמים את המחיר.

השעון אינו מתקתק לטובתכם. מדינות ערב כבר מתנערות מכם במידה רבה. בקרב המעצמות המערביות הנכם עוד מוגדרים כארגון טרור. איראן מספקת לכם סיוע זעום כדי שתילחמו בישראל מהדרום, אך מנצלת אתכם בצורה שמשרתת את האינטרסים של טהראן בעימותה עם ישראל.

מדינת "אחות" ערבית – מצרים – היטלה סגר עליכם מחמת קיצוניותכם האלימה וקנאותכם הדתית. זכיתם לתמיכתו של הנשיא הטורקי ארדואן, אך הוא רק מנצל את צרתם של הפלסטינים בעזה כדי לקדם את האג'נדה המרושעת שלו כתומך הגדול במטרות מוסלמיות.

הצהרתם במספר מקרים בעבר כי הנכם מוכנים להקים מדינה פלסטינית בעלת גבולות המבוססים על קווי הפסקת האש ב-1967. מדוע שלא תהפכו הצהרה זו למדיניותו הרשמית של חמאס?

עליכם לקבל את מציאות קיומה של מדינת ישראל, שכן לעולם לא יבוא היום בו תהיה לכם את היכולת לנהל מלחמה נגדה ולנצח. ישראל היא המעצמה החזקה ביותר באזור וכל איום קיומי רציני מאף מדינה יהווה פשוט התאבדות.

מה שעליכם לעשות כעת הוא לנקוט בכל הצעדים הנחוצים כדי לשנות את הדינמיקה של הסכסוך ולעשות זאת בהדרגה ובעקביות על מנת להראות לקהילה הבינלאומית כולה כי באמת בכוונתכם להביא את הסכסוך עם ישראל לכדי סיום מכובד באמצעות נקיטת הצעדים הבאים:

לשאוף להסרת הסטיגמה של היותכם ארגון טרור, בייחוד בקרב מעצמות המערב, על ידי זניחת האלימות והתחייבות לעובד למען פתרון שתי מדינות לשני עמים, פתרון שבו המערב עוד תומכת מאוד.

לחדול מהפצת הנרטיב הארסי שלכם נגד ישראל, נרטיב אשר משחק ישירות לידיהן של מפלגות הימין הישראליות, ומאפשר להן לטעון בצורה משכנעת למדי כי, על אף מס השפתיים שאתם משלמים מדי פעם לתמיכתכם בפתרון שתי מדינות, לאמיתו של דבר הנכם מחויבים להשמדת מדינת ישראל.

להשתתף בתהליך פיוס תחילה, כדי לטפח את האמון ההדדי שחסר מאוד כעת, ולדחות למועד מאוחר יותר מציאת פתרונות לסוגיות הליבה בסכסוך הישראלי-פלסטיני, לרבות עתידה של ירושלים, פריסתן של ההתנחלויות וגבולות סופיים.

לחדול מנטייתכם חסרת הטעם לעלות את העבר באוב, גישה שרק מטעה את הציבור, מחזקת הנחות שגויות, מפתחת תקוות שווא, ומעודדת את העוינות במקום להפחית את המתחים, החשדנות וחוסר האמון.

להפסיק את בניית המנהרות ורכישת אמצעי הלחימה, על מנת לחסוך כספים ולהקדיש אותם למימן פרויקטים ציבוריים, צעד שגם יראה לישראלים את רצינות כוונתכם להגיע להסכם שלום צודק ובר קיימא, אליו העם הפלסטיני כמהה זה עשרות שנים.

להציע עתיד טוב יותר לדור החדש, דור שחולם על חופש, על הזדמנויות לצמוח, ועל חיים טובים ופורים יותר מאלו של הוריהם בגאווה.

בסופו של דבר, מר הנייה ומר סנוואר, בדומה למנהיגים הישראלים, עשיתם שגיאות גורליות רבות כאשר החמצתם הזדמנויות חוזרות ונשנות לשים קץ לסכסוך ולהכיר במציאות הבלתי-נמנעת כי שני הצדדים נידונים או נועדים לחיות בדו-קיום בצורה זו או אחרת.

מדוע שלא תבחרו בשלום ובידידות עכשיו, במקום במדיניות של הרס עצמי אשר לא השיגה דבר עד כה אלא להכשיל ולעכב את המאבק הפלסטיני זה שני דורות? לא יהיה סיכוי לימים טובים יותר אלא אם כן תכירו בכך כי בעוד שאשליות אומנם מספקות נחמה זמנית מסוימת, העם הפלסטיני מותש וכבר אינו רוצה לחיות ולמות רק לשם הדבקות בחלום באספמיא.