המערכה על עתידה של סוריה

בשעה שאנו מתקרבים לשנה השישית במלחמת האזרחים בסוריה, הקהילה הבינלאומית כולה נותרת מגושמת לחלוטין ואינה מצליחה לחבור יחד בחיפוש אחר פתרון שיוכל לשים קץ לטבחם המבעית של אלפי אזרחים חפים מפשע מדי חודש. למרבה הצער (אך מסיבות ברורות), כל אחת מהמדינות והקבוצות האחרות המעורבות, לרבות רוסיה, איראן, ערב הסעודית, ארה"ב, שלטון אסד והמורדים, ממוקדת אך ורק במה שמשרת את האינטרסים הלאומיים והפרטיקולריים שלה.

אינני נאיבי די כדי להניח כי השחקנים המעורבים יתנהגו אחרת, שכן אף אחד מהם אינו מונחה על ידי מצפן מוסרי אשר שואף למנוע בכל מחיר אובדן מזעזע של אינספור גברים, נשים וילדים חפים מפשע.

הסוגיה שלכל השחקנים יש עניין בה היא הניצחון על דאעש. ברם, מהו בעצם סוף המשחק בסוריה בתר-דאעש? יותר משש שנות לוחמה הביאו לידי מותם של כ-500,000 אזרחים, רובם חפים מפשע, כאשר מחצית מהאוכלוסייה (11 מתוך 22 מיליון) נעשו לפליטים או לעקורים (IDPs).

אף על פי כן, מה שדרוש הוא הכרה באינטרסים של כל בעלי העניין, אשר נוכחותם ותפקידם בסוריה הם תנאי בל יעבור למציאת פתרון אשר בסופו של דבר ישרת את האינטרסים הלאומיים ארוכי-הטווח של סוריה ואשר ישים קץ לטרגדיה שאין דומה לה מאז מלחמת העולם השנייה.

רוסיה כיום היא המתווך העיקרי, ונוכחותה בסוריה החלה למעשה כבר לפני חמשה עשורים. בסיס חיל הים הקבוע שלה והשקעתה העצומה במשאבים לאורך מלחמת האזרחים מציבים את רוסיה בעמדה לעצב את תוצאתו של כל פתרון, והיא תוסיף לתמוך באסד כל עוד הנשיא יגן על האינטרסים של מוסקבה. ברצונה של רוסיה לצמצם את השפעתה של ארה"ב, אולם היא גם מכירה בעובדה כי תמיכה אמריקנית בכל הסכם נותרת חיונית בגין השפעתה הנרחבת של ארה"ב באזור ובכך על עתידה של סוריה.

טורקיה חשה מאוימת על יד ההתפתחויות בסוריה, והנשיא ארדואן נחוש בדעתו לשמור על נוכחות מסוימת במדינה, משתי סיבות עיקריות: (א) ברצונו למנוע מהכורדים הסוריים לכונן שלטון אוטונומי והוא מאשים את ה-YPG – המיליציה הכורדים – בהיותם טרוריסטים אשר לוחמים לצד ה-PKK; ו-(ב) ברצונו של ארדואן להוביל את העולם המוסלמי ו"לאסלם" בצורה שמרנית את המדינה השכנה כדי להבטיח המשך השפעתה של טורקיה תחת המסווה של ביטחון לאומי. אם כי טורקיה יושבת בשולחן המשא ומתן בז'נבה יחד עם רוסיה ואיראן, התערבותה של רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה בספטמבר 2015 חתרה תחת האינטרסים של טורקיה והחריפה את המתחים בין שתי המדינות. יתר על כן, חוסר ההרמוניה ההולך וגדל בינה לבין ארה"ב סביב סוגיית הכורדים הסוריים תרם למפלתה של טורקיה בסוריה.

איראן היא השחקן השני בחשיבותו בסוריה והיא לא תוותר על האינטרסים שלה במדינה בשום פנים ואופן. ברצונה של איראן לשמור על השפעתה האסטרטגית מהמפרץ ועד הים התיכון. מבחינת טהראן, סוריה היא הבורג המרכזי אשר מאפשר לה להפעיל את כוחה ברחבי הסהר עם תמיכתה המוחלטת של חיזבאללה בלבנון. בדומה לרוסיה, איראן משקיעה כסף, חומרים וכוח אדם רבים במאמצי המלחמה; היא תוסיף לתמוך באסד ותתעקש, אולי בצורה בלתי-פורמלית, על שימור אחיזת רגל קבועה בסוריה.

ערב הסעודית היא יריבתה העיקרית של איראן במאבק על ההגמוניה האזורית והיא מחפשת לחזק את מעמדו של הרוב הסוני בסוריה, למנוע מאיראן אחיזת רגל ניכרת במדינה, ולסלק את אסד. מבחינת הסעודים, סוריה הפכה, יחד עם עיראק, לשדה קרב בין הסונים לשיעים. אם כי סעודיה תומכת במורדים בכסף ובציוד, ריאד סירבה להכניס כוחות קרקע במלחמה נגד דאעש, צעד אשר עשוי היה לבסס את תפקידה במדינה כנגד נוכחותן של המיליציות השיעיות של איראן. בכך, היא החלישה מאוד את עמדתה בכל משא ומתן עתידי ותוצאתו.

הנשיא אסד, אשר נאחז בבעלות בריתו רוסיה ואיראן, יודע היטב כי המשך שלטונו תלוי בתמיכתן הממושך. ולכן, הוא יסכים לנקוט בכל וויתור כמעט לשתי המדינות על מנת להבטיח המשך תמיכתן. הישגיו האחרונים נגד דאעש והמורדים עם תמיכתן של רוסיה, איראן וחיזבאללה רק חיזקו את נחישותו להמשיך עד הסוף, ולכן באופן בלתי-נמנע הוא יצטרך להיות חלק מכל פתרון עתידי.

המורדים הסוריים, ובייחוד הצבא הסורי החופשי (FSA), נמצאים במידה רבה בנסיגה; אף על פי כן, הם נותרים כוח שאין להתעלם ממנו בכל משא ומתן נוכחי ועתידי. נציגי המורדים (לרוב סונים) יישארו איתנים בדעתם להשיג חלק מדרישותיהם החשובות לרפורמות חברתיות ופוליטיות וזכויות אדם. עם זאת, הם ייאלצו לקבל את אפשרות כי בכל פתרון עתידי, אסד יעמוד בראש ממשלת מעבר, נומינאלית ככל שתהיה, למשך מספר שנים לפחות.

לנוכח האינטרסים השונים של השחקנים המעורבים, על ארה"ב להכניס את עצמה לתהליך המשא ומתן ולעשות מאמצים כדי להבטיח כי, אם וכאשר יושג הסכם, היא תסייע בפתירת סכסוכים אזוריים אחרים. על אף היחסים המתוחים כעת בין ארה"ב לרוסיה, שיתוף הפעולה בין המדינות חיוני למציאת פתרון קבע למלחמת האזרחים בסוריה על בסיס העקרונות הבאים:

ראשית, יש להקים טכנית ממשלה מבוזרת פדרליסטית בראשות אסד, אשר עמה הכתות העיקריות (הכורדים, העלאווים, הסונים והנוצרים) יקיימו קשר רופף. את כוחה של ממשלה זו יש להשקיע במיזמים לאומיים שמטרתם תהיה לבנות מחדש את תשתיות המדינה תוך התמקדות ביישובם מחדש של הפליטים והעקורים.

שנית, על ארה"ב להשלים עם הבלתי-נמנע: רוסיה, בזכות השקעתה הנרחבת בשש השנים האחרונות, תשמור על נוכחות צבאית חזקה ובולטת יותר בסוריה מאשר בטרם מלחמת האזרחים, נוכחות אשר תמשיך עשרות שנים.

שלישית, איראן תתעקש על שמירת נוכחות קבועה, ואולם, על ארה"ב יהיה להזהיר לה בצורה פומבית וישירה כי היא לא תסבול יצירת חזית שלישית אשר ממנה איראן תאיים על ישראל, וכי כל פרובוקציה תתפרש ותטופל כאילו היא איום נגד ארה"ב עצמה. על איראן גם יהיה לרסן את חיזבאללה כדי למנוע כל תבערה עתידית עם ישראל.

רביעית, ואילו טורקיה טוענת לחששות ביטחוניים לאומיים, אסור לתת לה להכתיב את גורלה של הקהילה הכורדית בסוריה. על ארה"ב להבהיר לארדואן בצורה חד-משמעית כי התערבות בעניינים כורדיים סוריים אינה מתקבלת על הדעת. הפתרון לבעיה הכורדית הטורקית נעוץ בהשגת הסכם עם אזרחיה הכורדיים שלה.

רביעית, יש לפתוח בתהליך שלום ופיוס בהשתתפות נציגים מהאוכלוסייה הסורית יחד עם האו"ם אשר יכלול גם את המדינות המעורבות האחרות כדי למנוע פעולות נקמה וגמול. תהליך זה יהיה הכרחי בסלילת הדרך להשבת חיים נורמליים, אם כי ייקח שנים רבות כדי לרפא את הצלקות הרגשיות ואת כאב העקירה אשר משפיעים על כל אזרח סורי כמעט.

שישית, יהיה צורך בנקיטת מאמץ סיוע הומניטארי בינלאומי עצום.  עשרות מיליארדי דולרים יידרשו כדי לסייע להשבת הפליטים, לשיקום העקורים, ולבנייתם מחדש של התשתיות ושירותי הרווחה במדינה.

אני משער בביטחון כי המצב בסוריה לא היה הרה אסון עד כדי כך אילו אובמה התערב בשלבים המוקדמים בסכסוך. ייתכן והיה ביכולתו לסייע לא רק לשים קץ למלחמת האזרחים בסוריה אשר גבתה את חייהם של מאות אלפים במשמרתו, אלא גם למנוע מרוסיה למלא את הווקום שנוצר,  מה שהפך את מוסקבה לשחקן החזק ביותר בסוריה.

על הנשיא טראמפ לזכור כי, אף על פי שהניצחון על דאעש אומנם חשוב, יש לפתח אסטרטגיה מקיפה אשר לא רק תעצב את מסגרתו הסופית של הסכם שלום בשיתוף פעולה עם רוסיה, אלא גם תסייע במציאת פתרונות לסכסוכים אזוריים אחרים. הזמן אוזל ויש לעצור את ספירת הגופות.