חוסר האחדות בין מפלגות האופוזיציה משרת את הכיבוש

ב-5 ליוני מדינת ישראל תגיע לאבן הדרך העגומה של 50 שנות כיבוש בגדה המערבית. ישראלים רבים כבר נהיו אדישים ונכנעו לטיעוניה של הממשלה כי הכיבוש המתמשך הכרחי על מנת להבטיח את בטחונה הלאומי של המדינה. אחרים מקוננים על היום, שכן הם תופסים את הכיבוש לא רק כהפרת זכויות האדם של הפלסטינים אלא גם כאיום על צביונה הדמוקרטי והיהודי של מדינת ישראל. ואילו ממשלות הימין שימרו את הכיבוש בכל האמצעים העומדים לרשותם, לרבות השימוש בכוח, מפלגות האופוזיציה מהשמאל והמרכז נכשלו כישלון חרוץ במהלך השנים בקידום מצע פוליטי מאוחד לשים קץ לכיבוש ולפתור את הסכסוך על בסיס פתרון שתי מדינות לשני עמים.

עם כל יום שעובר, הקמת מדינה פלסטינית בעלת שטח רציף נעשית קשה יותר ויותר למימוש, וזאת כתוצאה מהכשרת מאחזים בלתי-מורשים, בניית התנחלויות חדשות והרחבת התנחלויות קיימות. הפעילות ההתנחלותית שינתה כבר את הרכבם הדמוגרפי של היהודים הישראליים והפלסטינים בתוך הגדה המערבית. אם מגמה זו תימשך עוד עשר שנים, אפשר להעריך כי מספר היהודים המתגוררים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים יגדל מ-650,000 נפש כיום למיליון ב-2027, תוך קביעת עובדות בשטח שיהפכו פתרון שתי המדינות לבלתי-אפשרי בפעול.

יש לציין כי ממשלות הימין, ובייחוד ממשלת נתניהו הנוכחית, מעולם לא התחייבו לפתרון שתי מדינות לשני עמים, אלא היו תמיד נחושות בדעתן לנהל את הכיבוש באמצעות השימוש בכוח ואיומים תוך הגבלת הפלסטינים לקנטונים אוטונומיים שבהם מורשים לנהל את ענייניהם הפנימיים כל עוד הם אינם איום בטחוני.

התפתחות מסוכנת זו התאפשרה במידה רבה בזכות שני גורמים: הראשון הוא המערכת הפוליטית הישראלית, אשר מעודדת ריבוי מפלגות בעלות אוריינטציות פוליטיות שונות. ישנן בממוצע 12-15 סיעות פוליטיות אשר עוברות את אחוז החסימה הדרוש כדי להיבחר, שהוא 3.25% מהקולות. כתוצאה מכך, כל ממשלה מאז קום המדינה ועד היום היוותה למעשה קואליציה המורכבת ממספר מפלגות אשר ביחד נהנות מגיבוי הכנסת. הגורם השני הוא כי מפלגות האופוזיציה מהשמאל והמרכז לא היו מוכנות בעבר וגם לא היום להקים קואליציה בעלת מצע מאוחד לשים קץ לכיבוש.

אחת הסיבות מאחורי חוסר הרמוניה זו בין הסיעות אינה דווקא ההבדלים האידיאולוגיים ביניהן אלא בעצם השאפתנות העיוורת של מנהיגיהן – לרבות יאיר לפיד מ"יש עתיד", יצחק הרצוג מ"המחנה הציוני" (יחד עם ציפי לבני) ואחרים – להיות ראש ממשלה, שכן הם תופסים את עצמם כמתאימים ביותר להוביל את המדינה.

כך השדה הפוליטי נותר פתוח לנתניהו וחבריו להרחיב את ההתנחלויות, בטענה כי ליהודים זכות היסטורית ותנכית ל"ארץ ישראל השלמה" שה' נתן להם, וכי למדינת ישראל זכות מלאה לבנות בכל מקום ביהודה ושומרון. אם כי נתניהו מוסיף לטעון כי הוא תומך בפתרון שתי מדינות לשני עמים, הוא מעולם לא הביא טיעונים משכנעים באשר לשאלה כיצד יישב הקמת פלסטינית עם טענות הבעלות של מדינת ישראל על אותה האדמה ועם המשך בניית התנחלויות דווקא באותם השטחים שבהם הפלסטינים אמורים להקים את מדינתם.

אולם, כדי להסביר את ה'רציונל' מאחורי סתירה זו, טוען נתניהו כי חששותיה הביטחוניות של מדינת ישראל יחד עם מטרתם ארוכת-טווח של הפלסטינים להשמיד את המדינה מאלצים את ישראל לשלוט על כל השטחים ולנקוט בכל הצעדים הביטחוניים הפולשניים הדרושים כדי להגן על אזרחיה. יתר על כן, מספר חברים בממשלת נתניהו אף קוראים בפומבי לסיפוח חלק ניכר מהגדה המערבית, שכן מבחינתם אסור שתקום מדינה פלסטינית לעולם.

השלכותיו הנוראיות של המשך הכיבוש פוגעות מאוד בצביונה של מדינת ישראל ובביטחונה הלאומי. בנוסף להתנגדות ההולכת והגדלה בקרב הקהילה הבינלאומית לכיבוש, אובדן מצפנה המוסרי והתנגדותה המתמשכת להקמת מדינה פלסטינית רק יגרמו לה נזק. ישראל הופכת יותר ויותר למדינה מנודה, משוללת שלום עם העולם הערבי, ומאבדת בהדגרה את עצם סיבת קיומה כמדינה יהודית, כפי שנתניהו והימין הקיצוני מתעקשים באופן אירוני לאפיין אותה. לבסוף, הכיבוש המתמשך יחריף באופן בלתי-נמנע את הסכסוך, אשר יעשה אכזרי אף יותר ככל שהסיכויים להקים מדינה משלהם הולכים ומתפוגגים לפלסטינים.

עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מונח על כתפיהן של מפלגות האופוזיציה. עליהן לחשוב מה יקרה אם ממשלות הימין יתמידו במדיניות הנוכחית וינציחו את הכיבוש עוד 10 שנים או יותר.

עליהן לזכור כי גורל המדינה בידיהן. עליהן להניח את האמביציה האישית בצד ולשים בעדיפות ראשונה את ביטחונה ורווחתה של המדינה. עליהם לגבש תכנית פוליטית מאוחדת לשים קץ לכיבוש ולהסביר לציבור את ההשלכות הקטסטרופליות שישראל תתמודד עמן אלא אם כן הכיבוש יגיע לקיצו.

כמפלגה אחת עם מטרה משותפת הן מסוגלת לאתגר את נתניהו ומפלגות הימין בבחירות הבאות. עליהן ללמוד מ-70 שנות ניסיון כי אין מפלגה אחת שמסוגלת לגרוף די קולות כדי להקים ממשלה לבדה, אך ביחד ניתן בהחלט לגייס את הציבור מאחורי המטרה הצודקת של שחרור מדינת ישראל מהכיבוש המשחית והמשפיל.

אם ייכשלו, יואשמו גם הן בבגידה במדינה ובהקרבת החלום בן אלפי השנים של מדינה יהודית – מדינה המוכרת לא רק להישגיה חסרי התקדים, אלא גם למעמדה המוסרי הגבוה וההבנה כי עתידה כמדינה עצמאית, חופשית ובטוחה תלוי ביכולתה ונכונותה לאפשר לפלסטינים ליהנות מאותן הזכויות.