אין להצדיק את היחס כלפי הכורדים בטורקיה

להלן תגובה למכתב פתוח מאת איברהים קורטולוס, בו הוא מותח ביקורת על מאמר קודם שכתבתי על אודות צרתם של הכורדים בטורקיה. קורטולוס הוא חבר בפדרציית האיגודים האמריקאים הטורקיים, בע"מ (Federation of Turkish American Associations, Inc.). ניתן למצוא קישור למכתבו כאן.

לנוכח צרתם של הכורדים בטורקיה והצורך למצוא פתרון לסכסוך האלים בן 40 השנים בין ה-PKK לממשל הטורקי, סברתי כי חשוב ביותר להגיב לביקורת שמתח מר קורטולוס על מאמרי הקודם ולשפוך אור על היחס האיום כלפי הכורדים תחת משטר האימה של ארדואן. קורטולוס יורד לשטויות ושקרים גורפים כדי לנסות ולהפריך את עמדתי, אלא ללא הועיל. דעותיו הקדומות וצביעותו בולטות בכל טיעוניו הנגדיים, אשר מוצגים לראווה לעיני כולם. בינתיים, הכורדים מוסיפים לסבול, והם אלו המשלמים את המחיר.

כדי לשים את הדברים בפרספקטיבה, חשוב לזהות מי הוא מר קורטולוס ולהדגיש את התנהגותו החשודה מאוד, אשר מעלה שאלות רציניות לגבי אמינותו ויושרו.

מדובר באדם שקשר קשר באופן גלוי עם מייקל פלין, היועץ לביטחון לאומי לשעבר בממשל טראמפ עטוי הכלימה. פלין, כידוע, שימש כסוכן שכיר של הממשל הטורקי, עובדה ש"השמיט קורטולוס… בסעיף בטופס הדורש גילויים ספציפיים יותר למקורות הכנסה בשנה האחרונה", על פי ה"וושינגטון פוסט". המימון שהעניק קורטולוס לפלין כמעין דובר בשם אינטרסים טורקיים הופך אותו לשותף למעשיו הפליליים של אדם שהציג התנהגות מרמתית בזמן שכיהן בתפקיד בכיר בשלטון.

קורטולוס מגדיר את עצמו כמי שאין לו "כל קשר עם הממשל הטורקי", אך מבט מהיר על הרקורד הציבורי שלו חושף את קשריו עם נאמני ארדואן ואף עם בני משפחתו של ארדואן. תועדו מקרים רבים בהם הופיע קורטולוס באירועים ציבוריים לצד הילאל מוטלו, פעיל ובן דוד של הנשיא הטורקי, וקורטולוס מינף את קשריו עם מוטלו כדי לשכנע את האלוף פלין כי פטהוללה גולן היה הזומם העיקרי מאחורי ניסיון ההפיכה הצבאית הכושל ב-15 ליולי 2016.

טענתו הראשונה כי אני "ידיד הכורדים, או שונא הטורקים, או שניהם" היא בלתי-רציונלית. כיצד בדיוק הסימפתיה שלי למאבק הכורדי מתפרשת כאילו אני שונא את העם הטורקי? כמו כן, אין לתרגם את כבודי לעם הטורקי לשנאה לכורדים. במאמרי, אני מאשים דווקא את ה-PKK וארדואן באותה המידה במעגל האלימות המתמשך אשר מחריב את דרום-מזרח טורקיה, ומביא למותם של כורדים וטורקים רבים כאחד – עמדה שרחוקה מהבעת תמיכה באחד הצדדים כנגד השני.

הכרת המציאות של מעגל האלימות הקטלני אינה עושה אותי לפרופגנדיסט בעד הכורדים, כפי שטוען קורטולוס. איש אינו יכול להביע התנגדות לארדואן בטורקיה היום ולעשות זאת בלי לשאת עונש. אך, אין איש ראוי יותר לביקורת מאשר ארדואן על כך שהמיט כאב וסבל כה רבים על מיליוני אזרחים טורקיים, תוך האצלת סמכויות דיקטטוריות על עצמו ופירוק יסודותיה של הדמוקרטיה הטורקית.

הסכסוך בין טורקיה ל-PKK ארוך ועקוב מדם, ואין לייחס את ההרג רק ל-PKK, שכן נהרגו אלפים בשני הצדדים. הפוקוס צריך להיות על מניעת שפיכת-דמים נוספת, וניתן להשיג זאת רק אם שני הצדדים יתחייבו לחידוש המשא ומתן לשלום עם כוונות טובות. אומנם ה-PKK מוכרת כארגון טרור על ידי מדינות רבות, אך כיצד קורטולוס מיישב זאת עם העובדה כי ארדואן עצמו ניהל משא ומתן עם "ארגון טרור" זה?

עבדוללה אג'לאן, מנהיג הכורדים שבמאסר, ציין שוב ושוב כי הוא מוכן לחדש את המשא ומתן, ודווקא ארדואן הוא מי שמסרב לחדש את שיחות השלום, אותן הוא הפסיק לפתע בשנת 2015. למעשה, ראש ממשלתו באותם הימים, אהמט דבוטאולו, הפציר בפניו לא לעשות זאת לטובת המדינה ויציבותה העתידית. מתי ארדואן ואנשים כמו קורטולוס יבינו כי אין להעלים פשוט את הבעיה הכורדית בטורקיה? ארדואן, בדומה לקודמיו, לא יצליח להילחם ב-PKK "עד שהמורד האחרון יחוסל".

לכורדים זכות מלאה לחיות את חייהם כפי שהם מוצאים לנכון ועדיין להיות אזרחים נאמנים במדינתם. מה נותן לקורטולוס או לארדואן את הזכות להכתיב לכורדים את דרך חייהם, וליטול מהם את מורשתם התרבותית? כיצד בדיוק הדבר פוגע בטורקיה, בייחוד כאשר צבועים כמו קורטולוס טוענים כי טורקיה היא מדינה דמוקרטית?

הרשו לי להבהיר בצורה חד-משמעית, ואני מצטט ישירות ממאמרי: "אני מגנה כל אדם או קבוצה שמשתמש בכוח ברוטלי כדי להפיק רווחים פוליטיים או חברתיים, לא משנה מה המקור, המוטיבציה, האידיאולוגיה או האמונה העמוד מאחורי זאת". לפיכך, אינני הופך את אג'לאן "לסוג של גיבור", כפי שקורטולוס טוען. עם זאת, אג'לאן נותר מנהיג המאבק הכורדי בטורקיה ועוד מהווה הצינור הטוב ביותר להשגת הסכם שלום, בייחוד לאור נכונותו בעבר ובהווה לנהל משא ומתן רציני במטרה לשים קץ לסכסוך אנדמי זה.

ללא ספק, הגדרת ה-PKK כארגון טרור היא שרירותית – ה-ANC של מנדלה היה רשום כארגון טרור עד 2008, ומנדלה עצמו נמק בכלא 26 שנים. מי היום רואה את מנדלה כטרוריסט? שוב, אני מזכיר את הערותיי לעיל בהתייחס לעצם הגדרתו של ארגון טרור בהקשר זה – העובדה כי ארדואן קיים מגעים עם ה-PKK בעבר תעשה אותו לכאורה לאוהד טרוריסטים, על פי "הגיונו" של קורטולוס.

לדברי קורטולוס, הערותיי בעניין האפליה שהכורדים חווים מותירות אותי "צעד אחד מהטענה כי הכורדים נושאים טלאים צהובים" [הדגשה הוספה].  אני מגנה במונחים החדים והחריפים ביותר את אזכור חסר-המחשבה זה מצד קורטולוס של השואה ונוהגים מהתקופה הנאצית, מה שמראה עד כמה הוא בור ועיוור לאירועים היסטוריים, בייחוד בתקופה זו.

ישנה היסטוריה ארוכה של אפליה נגד הכורדים בטורקיה, אשר ממשיכה גם היום ואשר פשוט יידרש זמן רב מדי לתאר אותה כאן. בין היתר, השפה הכורדית זכתה לדיכוי במשך עשרות שנים, בתי ספר המנוהלים על ידי הכורדים לא הותרו לפעול, התבצעה העברה כפויה של אוכלוסיות כורדיות – ולכן, התייחסותו המזלזלת של קורטולוס להיסטוריה זו, אשר מתועדת היטב, מפליאה למדי.

קורטולוס מטיל בספק את נאמנותם של 14.000 מורים כורדיים אשר פוטרו ממשרותיהם בגין טענות בלתי-מבוססות לפיהן קיימו קשרים טרוריסטיים. מדובר במורים אזרחיים חפים מפשע – בעוד שקורטולוס מעלה את הטענה המופרכת כי כולם מחבלי PKK או כי יש להם השתייכויות קשורות, הוא אינו מציג שמץ של ראיה לאשמתם של המורים. במקום זאת, הוא מעלים עין מההתעללות והאפליה העקביות נגד הכורדים, וסוגד את ארדואן על כך כי הכניס אלפי מפרנסים לכלא והותיר את משפחותיהם במצב נואש לחלוטין.

חברי פרלמנט כורדיים שנבחרו בצורה דמוקרטית נדחקו לשוליים ומפלגתם כמעט והודחה מהפרלמנט. ברור מדוע ארדואן שם אותם על הכוונת – כוחה האלקטורלי ההולך וגדל של מפלגת העמים הדמוקרטית (HDP) הפרו-כורדית היוו מכשול בחיפושו אחר סמכויות דיקטטוריות. כפי שארדואן עצמו אמר בעזות מצח, ניסיון ההפיכה הכושל הייתה "מתנה מאלוהים" בה הוא אחז כדי לממש את חלומו המרושע לטהר את כל מי שעומד בדרכו – עם פוקוס מיוחד על הכורדים ועל חסידיו של אויבו המושבע פטהוללה גולן.

קורטולוס טוען כי אני דוגל בעצמאות כורדית, מה שמעולם לא שעשיתי. שוחחתי עם חברי פרלמנט כורדיים רבים במהלך השנים; איש מהם מעולם לא רימז שמחפשים עצמאות, וודאי שאינם דורשים ויתור על כל שטח טורקי. כאן שוב, בוחר קורטולוס להעלות האשמות שאין בהן כל בסיס במציאות. כיצד בדיוק הדרישה הכורדית לזכות במידה של חופש כדי לנהל את ענייניהם הפנימיים מתורגמת לוויתור על שטחים? רק אלו המבקשים לעוות את המציאות יפרשו את שאיפותיהם של הכורדים כעצמאות פוליטית.

הרשו לי לשוב ולהדגיש – נאמנותם של הכורדים לטורקיה ורצונם בחופש ליהנות מתרבותם ומשפתם אינם אוקסימורון. למעשה, שני הדברים משלימים זה את זה, שכן בכל מדינה דמוקרטית אמתית הגיוון התרבותי אינו חותר תחת אלא דווקא מעשיר את הגיבוש החברתי. ארה"ב מהווה דוגמה למופת המעידה על עובדה זו.

כמו בכל עיוותיו של העובדות, קורטולוס משווה את ה-PKK לדאעש, השוואה שאבסורדית לא פחות מאשר שאר טיעוניו. העולם כולו, כולל אני, מגנה את דאעש בכל צורה אפשרית, שכן הם תפסו בכוח שטחים ממדינות ריבוניות והפעילו כוח ברוטאלי באותם השטחים בהם שלטו. כיצד בדיוק הכורדים הטורקיים דומים לדאעש? האנלוגיות הגורפות של קורטולוס מתיישבות עם התכחשויותיו הגורפות שכן נראה כי הוא מתענג על אשליות בהן שוטים מוצאים נחמה.

בקטע אחר במכתבו המגדף, סוטה קורטולוס לנון סקוויטור אבסורדי אשר ראוי לתגובה רק בגלל האבסורדיות והשקרים הגסים שהוא פולט בו בשמחה. מעולם לא אמרתי כי "הטורקים אינם שייכים למין האנושי" ולעולם לא הייתי מצהיר הצהרה מפגרת ומטורפת כזו כאשר לאמיתו של דבר אני מעריץ מאוד את העם הטורקי. קורטולוס פשוט מאשר מחדש את האנאלפביתיות שלו בנוגע לעבודתי ואת התמכרותו לשקרים ולסילופים.

הסתערותו אל תוך תחום הכחשת רצח העם הארמני מעידה כמאה עדים על הקרקע האינטלקטואלית הרעועה עליה הוא עומד. באף שלב במאמרי לא התייחסתי לרצח העם הארמני ולא אעסוק כאן בדיון היסטורי בפרק אפל זה בימי דעיכתה של האימפריה העות'מנית. די לומר כי אין להאשים את הרפובליקה של טורקיה או העם הטורקי של היום בחטאי אבותיהם, כשם שאף אחד שפוי בדעתו לא יאשים את גרמניה של היום בזוועות שבוצעו על ידי גרמניה הנאצית לפני שלושה דורות.

קורטולוס אינו יכול לטעון כי "טורקיה היא עדיין דמוקרטיה" ולצפות שעוד ייקחו אותו ברצינות. אוכל להצביע על פיטוריהם של אלפי עובדי-מדינה בלי פיסת ראיה למעורבותם בניסיון הפיכה הכושל; על עשרות העיתונאים היושבים בכלא על כך שרק עשו את עבודתם; על משאל העם המזויף שנערך תחת מצב חירום;  על ביטול החסינות הפרלמנטרית על מנת לפגוע בחברים הכורדיים באספה הלאומית הגדולה; על החקיקה המוציאה מחוץ לחוק כל ביטוי או הבעה נגד ארדואן; על טיהור מערכת המשפט על מנת למנות את מקורביו; על ציד המכשפות אחר כל מי שחשוד בקיום קשר עם תנועת גולן; וכו'. הרשימה רחוקה מממצה,  אך היא מדגימה את מצבה העגום של המציאות בטורקיה כיום – מציאות שנתונה לחלוטין לפולחן אישיותו של ארדואן.

אני דבק בעמדתי כי לכורדים הטורקיים זכות ליהנות מחופש ומביטחון כאזרחים נאמנים. הגיעה העת שכל האזרחים הטורקיים יכירו במציאות זו, ויתבעו את חידוש שיחות השלום כדי לשים קץ למוות ולחורבן המתמשכים, אשר פורמים את המרקם החברתי במדינתם תוך שלילת זכויות האדם הבסיסיות של 15 מיליון כורדים.