הקרע הטרגי ביחסי ארה"ב-ישראל
אין ספק שקבלת הזמנתו של דובר בית הנבחרים האמריקני ג'ון ביינר ע"י רה"מ נתניהו לנאום בפני מושב משותף של הקונגרס על הנושא האיראני, פוגעת מאוד ביחסי ארה"ב-ישראל. אולם, הנזק נעשה הרבה מעבר ליחסים הדו-צדדיים, שכן הוא מהדהד ופוגע ביחסים בין ישראל למדינות אחרות רבות. נתניהו ונער השליחויות שלו, רון דרמר (שגריר ישראל בארה"ב), סברו כי הערימו על הבית הלבן ברקיחת תכסיס ציני כזה, אלא שמהר מאוד יבינו – במידה וטרם הבינו כבר– כי עשו לעצמם שם רע כל-כך כך שהדבר ירדוף אותם עד סוף הקריירות הפוליטיות שלהם.
דמוקרטים רבים בקונגרס כועסים על המחדל הדיפלומטי הזה של נתניהו. הם החליטו לוותר על חקיקה חדשה שנועדה להטיל סנקציות נוספות על איראן עד אחרי הדד-ליין ב-22 במרץ, אשר עד אז יש ל- P5+1להשיג הסכם עם איראן. על-ידי קוצר ראייתו, נתניהו מסכן את התמיכה הקונגרסיונלית הדו-מפלגתית בישראל ומקבל בסופו של דבר את ההפך ממה שרצה להשיג.
לא משנה מי הנשיא הנוכחי או לאיזו מפלגה הוא שייך, לאמריקנים יש כבוד רב למוסד הנשיאות. נתניהו לא רק נוהג בזלזול כלפי אובמה, אלא גם מבייש את המשרד המחזיק בכוח חוקתי רב כל כך, אשר נשגב ככל הנראה מבינתו של ראש ממשלת-מעבר יהיר כל כך.
אין מנהיג עם כבוד עצמי שהיה מעז לעשות את מה שנתניהו עשה בחוצפה כזו. אף אם נתניהו בסופו של דבר יבטל את ביקורו, הנזק לישראל כבר נעשה, תוך גרימת נזק חמור לאינטרסים האסטרטגיים של ארה"ב.
השלכותיה של התחבולה הכושלת הזו של נתניהו הן רבות, עובדה שרק אדם פזיז לא היה מצליח להביא בחשבון.
ההידרדרות ביחסים הדו-צדדיים בין ישראל לארה"ב רק תקשיח את עמדותיהם של אויביה האיתנים ביותר של ישראל, כולל חמאס, חיזבאללה ואיראן, אשר ינסו לנצל אותה. למעשה, ככל שגובר המתח בין ישראל לבין שומרתה היחידה, כך גוברת ההתנגדות מאויביה של ישראל, שכן אין הם רואים כבר כל סיבה להתרכך או להתגמש.
בנות בריתה של ארה"ב, כולל בריטניה, צרפת, ורבת מהמדינות הסקנדינביות, אשר מתנגדות מאוד למדיניותה של ישראל בנושא ההתנחלויות והכיבוש, טרם נקטו בפעולות מענישות נגד ישראל, רק בזכות הפצרותיה של ארה"ב. וכבר עכשיו הן יחושו שיש להם יד חופשית לתקוף את ישראל בזירה הבינלאומית – ולתמוך בפעולות ה-BDS ועוד צעדים מענישים, כראות עיניהן.
מבחינת המדינות הערביות, אשר מאמינות שארה"ב תמיד נמצאת בכיסה של ישראל, התרסתו של נתניהו נגד הבית הלבן רק מאשרת אמונה זו, בייחוד כאשר סביר להניח שתכף יהיו עדים למבולי התשואות (אם כי מאולצות ולא מוצדקות) בבית הנבחרים במהלך נאומו של נתניהו.
כל זה לא רק יפגע בנוסף באינטרסים של ארה"ב במזרח התיכון, אלא גם יכרסם ביכולתה של ארה"ב להשפיע על מדינות ערב מובילות, אשר מסוגלות להפעיל לחץ על הפלסטינים לעשות ויתורים חשובים, בייחוד בתהליך השלום.
כפי שהסנטור ג'ון מקיין מאריזונה אמר בתכנית הטלוויזיה "מצב האומה" ב-CNN לגבי מצבם של יחסי ארה"ב-ישראל: "זה הכי גרוע שראיתי בחיי, וזה כשלעצמו טרגדיה".
יש את הישראלים היהירים הללו באופן טיפוסי, אשר פשוט אין להם מושג כמה חיונית תמיכתה הפוליטית, הצבאית והכלכלית של ארה"ב לעצם הישרדותה של ישראל ואשר לוקחים אותה כמובנת מאליה.
אפילו אם ישראל הייתה מסוגלת להסתדר ללא סיוע כלכלי אמריקנית ולשרוד איכשהו ללא תמיכה צבאית, אין לה סיכוי לשרוד ללא הגיבוי הפוליטי של ארה"ב, תמיכה שכבר אינה מובנת מאליה מחמת שש שנות ההתרסה וההונאה מצד נתניהו.
אני מבקש שכל ישראלי יחשוב דקה מה יקרה אם ארה"ב תצביע בעד, או אף תימנע, בפעם הבאה שהפלסטינים לוחצים לקבלת החלטת או"ם להקמת מדינה המבוססת על גבולות 67 – מה שהם ללא ספק ינסו לשוב ולעשות בעקבות המשבר האמריקני-הישראלי.
תוך כמה ימים, יותר ממאה מדינות יכירו בה. וישראל תהפוך לכובשת של מדינה אחרת, ולפיכך תהיה נתונה לסנקציות בינלאומיות. מדינות רבות יחזירו את שגריריהן, מה שיבודד את ישראל ובנוסף ויהפוך אותה למדינה מנודה. רבים מפקידיה עלולים לעמוד בפני האיום שיועמדו לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי על פשעי מלחמה ופשעי זכויות אדם.
יש את השוטים הישראליים הללו הטוענים שנתניהו צודק כשהוא אומר שאובמה הוא נמר של נייר ולא ינקוט באף צעד נגד איראן. נניח שזה נכון – מי יטפל באיראן? נתניהו? הוא מבלף כבר שנים, ואף אם לא בילף, האם ישראל מסוגלת לעשות זאת לבדה ולהתפלל שארה"ב תציל אותה?
על אף תמיכתו האיתנה של הציבור האמריקני בישראל, מלבד סירובו להיפגש עם נתניהו, הנשיא צריך לנקוט בפעולה מענישה, אשר תעביר את המסר לישראלים כי מנהיגיה לא יוכלו לעשות מעידות פוליטיות מסוג זה ולהישאר פטורים מעונש.
לכל הפחות, על הבית הבלן להכריז על השגריר דרמר, שהיה צריך לדעת טוב יותר כיועץ פוליטי לשעבר לרפובליקנים, כאישיות בלתי-רצויה, על כך שזמם מזימות והפר במכוון את הפרוטוקול הדיפלומטי, זאת כדי למנוע הישנותן של פרשות מצערות כאלו בעתיד.
נתניהו צריך לזכור שאובמה יודע שאם איראן תתקרב לנקודת הפריצה בתכנית הגרעין שלה, ארה"ב תישא באחריות, משום שרק ארה"ב תוכל לנקוט פעולה בנדון.
בהתחשב באלימות הסוחפת את המזרח התיכון והסכנה שישראל עומדת בפניה, על כל מנהיג ישראלי לשמר ולחזק את יחסיה של ישראל עם ארה"ב, מאחר וביטחונה הלאומי תלוי במחויבותה של ארה"ב.
אף על פי שהיחסים בין ישראלים לאמריקנים, ברמה של אדם לאדם, הם חזקים ואיתנים יותר מאשר היחסים הארעיים בין שני ראשי מדינה, מנהיג כמו נתניה, אשר הולך ומוליך שולל, בכל זאת, עושה נזק בלתי-הפיך אולי לקשרים בין שתי המדינות, אשר אותם רק מנהיגים ישראליים פיכחים ופיקחים יוכלו לאחות.
הישראלים צריכים למנוע מנתניהו עוד קדנציה כראש ממשלה, משום שאם ינצח, נצחונו יוכיח שהם עדר ההולך בעקבות רועה עיוור, אשר הורס שיטתית את יחסיה החיוניים של ישראל עם ארה"ב, בזמן שבו ישראל זקוקה יותר מתמיד לתמיכתה הבלתי-מסויגת של ארה"ב.