מה קרה לאמריקה?

לא מעט כבר נכתב על הטרגדיה המתפתחת בסוריה, אך כמה מן הזוועות הבלתי נתפסות המתחוללות שם נחרטות בתודעתו של הציבור האמריקני? כנשיא, אובמה מסרב לקום כדי לעצור אימה בל תשוער זו; אלפי גברים, נשים וילדים הולכים ונשחטים מדי שבוע, ואנו עוד משחקים משחקי פוליטיקה עם חייהם של רבים יותר מהם אשר לא יינצלו ממוות כל עוד נוסיף לעמוד בחיבוק ידיים מול המתרחש.

הנני מפציר בכל קוראי טור זה לקחת רגע ולדמיין את צרתו של העם הסורי, ובייחוד הילדים. אם תעשו זאת, תראו את הדברים המטרידים הבאים: יותר מ-50,000 ילדים סוריים מתחת לגיל 15 נהרגו עד כה – אילו נעמדו כתף לכתף, קורבנות אלו היו יוצרים שורה שאורכה כ-130 קילומטרים. 2.5 מיליון ילדים נמקים כיום במחנות פליטים, לרבות 306,000 אשר נולדו מאז פריצתה של מלחמת האזרחים ב-2011. מעל8  מיליון ילדים סוריים בתוך גבולות המדינה ומחוץ להם זקוקים נואשות למזון ולטיפול רפואי. יותר מ-15,000 ילדים סוריים חצו את גבולות המדינה לבדם; רבים הופקרו למות בלי לדעת בדיוק מה עלה בגורלם או מדוע. אחד מכל שלושה ילדים חווים אלימות קשה, המופעלת נגדם ונגד משפחתם, ול-2.6 מיליון ילדים אין גישה לשירותי חינוך בסיסיים.

אנא קחו רגע נוסף ודמיינו את הילדים המחולצים מן ההריסות – המתים, הפצועים, מחוסרי ההכרה, ואלו שבהכרה אלא שהם אינם יודעים מה פגע בהם או מדוע. מחיר הדמים, הן מבחינת ילדים והן מבחינת מבוגרים, מצומצם ומרודד למספרים קרים גרידא – סטטיסטיקות "חסרות ערך" – אשר כבר אינם מעוררים תהודה, שכן שקענו כולנו במעין קהות נוחה. אם תמשיכו לדמיין, תראו גם אינספור ילדים סוריים אשר ממתינים כצאן לטבח על מזבח פשיטת רגלה המוסרית המוחלטת של הקהילה הבינלאומית.

מה קרה לאחריותנו המוסרית? כיצד ניתן לצפות מן הצד בהשמדתה השיטתית של העיר אלפו ולאפשר לטבחם היומיומי של מאות נשים וילדים חפים מפשע להתרחש? הנני מזיל דמעה על כל ילד, בוכה על כל גופה קטנה ללא רוח חיים של ילד אשר מעולם לא ידע מה התחולל סביבו, או מדוע נולד מלכתחילה.

אולי השלכתה הטרגית ביותר של המלחמה בסוריה הנה כי שני דורות או שלושה של סורים כבר נספו. אין מילים לתאר את הזוועות והאכזריות המתחוללות בסוריה, ובכל זאת הקהילה הבינלאומית מתייחסת אליהן באדישות ובחסור מיומנות. הנני תוהה מה קרה לאמריקה – האם נוכל להרשות לעצמנו להמשיך לשתוק, ואם לא נקום אנחנו נגד הטירוף הזה, מי כן יעשה זאת?

כמה פעמים נוספות ננסה להביא להפסקת אש עם רוסיה רק כדי שתופר שוב ושוב? פוטין הינו רודן חסר רחמים ורמאי, בלי מצפון ובלי הגינות אנושית. שאיפותיו במזרח התיכון עולות מבחינתו על חייו של כל אזרח סורי; האיש פשוט מושחת מוסרית מיסודו.

היינו צריכים לדעת כבר מזמן כי אין הסכם הפסקת אש עם רוסיה אשר יחזיק מעמד כל עוד פוטין יסבור כי הזמן פועל לטובתו, וכי ניתן עוד להרחיב את הישגיו ולנצל את הווקום שהותרנו ואת חוסר נכונותנו לשים קץ לשפיכת הדמים באמצעות הפעלת כוח.

רק לאחרונה, ג'ון קרי הביע תסכול עמוק מגישתו של ממשל אובמה לפתירת הסכסוך, וציין בדיוק רב כי דיפלומטיה אשר אינה מגובה על ידי איום אמין בשימוש בכוח נידונה לכישלון.

זו דווקא הסיבה מדוע פוטין ואסד חשו כי ניתן היה להם להפר את הפסקת האש השנייה ללא חשש לענישה. למעשה, ההימנעות מפעולה מענישה לאחר שאסד חצה את הקו האדום של אובמה והשתמש בנשק כימי בשנת 2013 היא מה שאפשרה לו ולפוטין להרוג ולהשחית מבלי להירתע, ולהותיר בעקבותיהם רק צללי גיהינום אורבים.

השאלה שארה"ב מוכרחה להתמודד עמה הנה עוד כמה זמן נוכל להרשות לעצמנו לצפות מן הצד ולאפשר לטבחם הבלתי נסלח של גברים, נשים וילדים להימשך ללא הפוגה? בין אם במטרתנו לכונן הפסקת אש ובין אם לא, עלינו תחילה להעביר מסר ברור וחד משמעי לפוטין ולאסד.

על אובמה מידית לקבוע ולאכוף אזור אסור לטיסה בשיתוף טורקיה, אשר להוטה דווקא לעשות זאת, לאשר הפצצת מסלולי המראה והנגרים בבסיסי חיל האוויר הסורי על מנת להשמיד חלק ניכר ממטוסיו הצבאיים של אסד, ולספק למורדים המתונים, כגון הצבא הסורי החופשי, אשר ארה"ב תומכת בו כבר מיום הקמתו, רקטות המשוגרות ממטולי כתף לצורך הפלת מזל"טים ומסוקים הטסים בגובה נמוך וזאת במטרה לשים קץ להטלת פצצות חבית אשר הורגות ללא הבחנה ומחריבות שכונות שלמות. צעדים צבאיים כאלו יסייעו במניעת התקפות רוסיות על אזורים הנשלטים על ידי המורדים, שכן בסופו של דבר אין ברצונו של פוטין להסלים את המתחים עם ארה"ב.

הדברים נראים אולי כאילו אנו מנהלים מלחמת פרוקסי נגד רוסיה. ואכן, זה המצב; אנו מנהלים מלחמת פרוקסי נגד רוסיה למעשה כבר חמש שנים. אנו תומכים במורדים הפועלים נגד אסד בשעה שרוסיה מסייעת לאסד צבאית, וכבר יותר משנה נוטלת חלק ישיר ובולט במערכה הצבאית בשטח.

בעוד שהמאבק נגד דאעש נחוץ ויש ללא ספק לנצח אותו, אסור היה מלכתחילה לעשות זאת על חשבון המורדים, אשר הופקרו למכות הרצח של פוטין ואסד, ועל חשבון חייהם של אינספור אזרחים חפים מפשע.

ללא ספק, אי נכונותו של אובנה לנקוט בצעדים צבאיים חזקים בחמש השנים האחרונות הובילה להתפוררותה של סוריה, וזאת כהמשך למלחמתו הקטסטרופלית של הנשיא בוש בעיראק  אלא בהתגלמות אחרת.

נקיטת צעדים צבאיים החלטיים כאלו אף מתיישבת עם אי רצונו של אובמה להכניס כוחות רגליים לעוד סכסוך אזורי, משתי סיבות: א) היא איננה מסכנת את חייהם של רבים מחיילינו, ו-ב) היא לא תגרום נזק משני כבד. אל לנו להימנע מפעולה, שכן האלטרנטיבה פשוט אינה עולה על הדעת.

לפוטין תהיה יד חופשית לגמרי לעשות כרצונו בסוריה, והשאירו זאת לו להרחיב את  "יישוגו" למדינות אחרות באזור, לחזק את אמינותו לכאורה כתומך איתן בבעלי בריתו, ולחדור בצורה מסוכנת לתחום השפעתה הגיאופוליטית של ארה"ב בלי לשלם מחיר.

איראן לא תהסס להגדיל את תמיכתה הצבאית והחומרית באסד, להרחיב את נוכחותה בסוריה, ולהרוג כמה מורדים שרק תוכל "בשם אללה"; בנוסף היא תשאב מכך תעוזה מחודשת לאיים על מדינות המפרץ ולהגביר את פעולתה הצבאית בתימן במטרה להשיג הגמוניה אזורית.

לאסד, אשר מרוויח הן מבחינה טריטוריאלית והן מבחינת הפרסטיז'ה האישית מתמיכתו המוחלטת של פוטין בו, לא תהיה סיבה להתפשר, והוא יוסיף להילחם עד המורד האחרון כדי להבטיח כי יהיה חלק מרכזי וחיוני בכל פתרון עתידי לסכסוך.

אם כי רוסיה, איראן ואסד אשמים כולם בפשעי מלחמה, יש להם עדיין, עם כל הצער שבדבר, תפקיד חשוב למלא בעיצוב עתידה של סוריה. ואולם, אסור להיכנס לכל משא ומתן עם פוטין על הפסקת אש חדשה בטרם ננקוט במבצע צבאי כנ"ל, ויש להתנות כל משא ומתן עתידי בהפסקת פעולות האיבה על ידי פוטין ואסד תחילה.

הפקרת סוריה לגחמותיהם של פוטין ואסד ואי מניעת רצח העם הסורי הנן בגידה בערכינו המוסריים היקרים ביותר. עלינו לקום כדי לעצור את הרוע הנעשה על ידי פוטין, אסד וח'אמנאי, שמא נזנח את אחריותנו המוסרית ונאבד את אמינותנו בקרב ידידינו ובעלי בריתנו.

מורשתו של אובמה עומדת על הכף. עליו לעמוד באתגר באמצעות נקיטת צעדים צבאיים אמיצים והחלטיים, אשר יצילו את חייהם של אינספור סורים תוך סלילת הדרך לאסטרטגיה חדשה אשר תאומץ על ידי הנשיא/ה הבא/ה ואשר תשים קץ למלחמת האזרחים מעמדה של כוח; שמא יתמיד בדיפלומטיה העקרה שלו, יצפה באדישות בהתפוררותה השיטתית של מדינה שלמה וברצח עמה, יותיר מאחוריו מורשת אשר מומט עליה קלון ואשר תשוב לרדוף אותו כל שאר חייו ואף מעבר, ויפגע קשות במעמדה הבינלאומי של ארה"ב תוך ערעור תפקידה הקריטי בעולם בקידום השלום והיציבות.

ברצוני להאמין כי אובמה לא יאפשר לאמריקה לרדת כה נמוך, אל מקום אשר ממנו דמויות מסוג דונלד טראמפ יהיו מסוגלות לעלות.