מלחמת שש הימים שלא נגמרה: מכתב פתוח לראש הממשלה בנימין נתניהו

לכבוד,
ראש הממשלה מר בנימין נתניהו
מכובדי,

היות וחגגת 50 שנה לניצחון במלחמת ששת הימים, האם הרהרת במה הניצחון הזה עשה לעם הפלסטיני ולאופייה המוסרי של מדינת ישראל? אינני בטוח באיזו חומרה ההיסטוריה תשפוט אותך, אך דבר אחד ודאי – אני, בדומה למיליוני יהודים ברחבי העולם, מאמין מאוד כי אין ראש ממשלה שעשה יותר כדי לפגוע בביטחונה העתידי של המדינה ממך. האירוניה העצובה היא כי עבורך, העובדות בשטח ניתנות למחיקה חופשית בעולמך המוסרי המעוות.

חמישים שנים חלפו, וכמי שמחזיק בתואר ראש הממשלה בעלת הכהונה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל, טרם תיארת חזונך באשר לעתידה של ישראל וגורלם של הפלסטינים- במקום זאת, אתה מתנחם בצביעות, מעמיד פנים כאילו אתה עושה את הדבר הנכון, מצדיק את שקרייך הבלתי פוסקים והגיונך המעוות, והופך את השקר לסגולה. זכור, מר נתניהו, כי מנהיג מוסרי אינו מרמה, מטעה או משלה, אלא נוקט עמדה, לא משנה כמה היא לא פופולרית – אך, במקום זאת, קידמת מדיניות שבה אין דבר לכאורה שעובר את גבולות ההיגיון והמוסר.

לטענתך אתה תומך בפתרון שתי מדינות לשני עמים ומוכן לנהל משא ומתן בלי תנאים מוקדמים, אלא שכל דבר שאמרת או עשית במהלך השנים עומד בסתירה גמורה דווקא עם הרעיון הזה. כיצד אתה מיישב פתרון שתי מדינות עם דבריך כי: "כל מי שהולך להקים היום מדינה פלסטינית ולפנות שטח נותן שטח התקפה לאסלאם הקיצוני נגד ישראל." וכאשר נשאלת במהלך הבחירות האחרונות בשנת 2015 אם לא תקום מדינה פלסטינית תחת הנהגתך, ענית: "אכן".

בנאומך לקונגרס במאי 2011, אמרת כי "זוהי ארץ אבותינו, אליה הביא אברהם את בשורת האמונה באל אחד, בה התכונן דוד לקרב עם גוליית ובה חזה ישעיהו חזון של שלום נצח".  ובאותו הנאום גם הצהרת בלהט כי "ביהודה ושומרון, העם היהודי אינו כובש זר".

אז אנא אמור לי, כיצד הצהרות אלו מתיישבות עם הרעיון להקים מדינה פלסטינית באותו השטח, כאשר אין לך כל כוונה לפנות אף יישוב? אישרת זאת מחדש בספטמבר 2016, כאשר אמרת: "ההנהגה הפלסטינית דורשת מדינה פלסטינית בתנאי מקדים אחד: ללא יהודים. יש לכך ביטוי: הוא נקרא טיהור אתני".

אתה משתמש בביטחון לאומי כקארט בלאנש לזרוע פחד כאשר אתה מתאר את הפלסטינים כסכנה הגדולה המאיימת על העם. "בכל הסכם שלום," אמרת, "ישראל חייבת לשמר את הסמכות העליונה לשליטה הביטחונית על כלל השטח מערבית לנהר הירדן".

כמה משקל הפלסטינים אמורים לתת לנכונותך לכאורה לנהל משא ומתן על פתרון שתי מדינות לשני עמים, כאשר באותה הנשימה אתה דורש בצורה נחרצת מאבו מאזן הכרה בישראל כמדינה יהודית תחילה? כפי שאמרת, "וזה לב הסכסוך – הסירוב העקבי הפלסטיני להכיר במדינה יהודית בכל גבול. הסכסוך הוא לא על התנחלויות, הוא התנהל לפני שהייתה אפילו התנחלות אחת." רק ששתי הטענות הללו אינן מדויקות או מבוססות.

אם המשא ומתן אמור להתחיל ללא תנאים מוקדמים, כיצד אפשר לטעון כי "ירושלים היא בירתו הנצחית של העם היהודי"? במקרה אחר, אמרת כי "לא כבשנו את ירושלים – אלא שחררנו אותה…. אני אומר לעולם בקול צלול – ירושלים תמיד הייתה ותהיה בירת ישראל". אם כבר הסרת את עתיד ירושלים משולחן המשא ומתן, האם זה לא מהווה בעצם בתנאי  מוקדם?

אתה מוסיף להצהיר כי ההתנחלויות אינן מכשול לשלום. האם תוכל להסביר אז באמצעות איזה נס בדיוק ההתנחלויות לא ימנעו הקמת מדינה פלסטינית בעלת שטח רציף, בייחוד כאשר אתה ממשיך את הרחבתן ופוסל פינוי התנחלויות קיימות?

ללא ספק, מר נתניהו, צורכה הנואש לזכות באישור מחדש למזימותיך המפוקפקות ועמדותיך צרות האופקים גורמים לך ליצור אווירה של חוסר-וודאות ותחושת פגיעות בקרב העם על מנת שתוכל לגייס את התמיכה הפוליטית כדי להישאר בשלטון. אם אין זאת סימן היכר לדמגוג, אז מה כן? אריסטופאנס ניסח זאת היטב כאשר אמר כי: "אתם [דמגוגים] כדייגי צלופחים; במים שקטים הם לא תופסים דבר, אך אם יסעירו לחלוטין את הרפש, הדייג שלהם טוב; באותו האופן, רק בזמנים סוערים אתם מרפדים את כיסיכם".

אתה דורש מהפלסטינים להתנהג יפה ולא להעז להתנגד לכיבוש, אך מה הצעת להם בתמורה? אתה מסרב לשחרר אסירים פוליטיים; מסרב לעצור את הרחבת ההתנחלויות; מסרב להעניק לפלסטינים אישורי בנייה, ומסרב לאפשר לפלסטינים ניידות חופשית, שלא לדבר על מסע הייסורים שהם עוברים. אם אתה אכן רוצה בשלום אמת, מר נתניהו, האם לא היה ביכולתך לנצל את חגיגות שנת ה-50 לעשות רצון טוב אחת לפחות, כגון שחרחר כמה מאות אסירים פוליטיים פלסטיניים כדי לעורר תקווה כי ימים שמחים יותר באופק?

כדאי לך לזכור את הבחנתו של שפרדריק דאגלס: "בכל מקום שבו הצדק נשלל, שבו העוני נאכף, שבה הבורות מנצחת, ושבו גורמים למעמד אחד להרגיש כי החברה היא קונספירציה המאורגן כדי לדכא, לשדוד ולהשפיל אותם, אין בן אדם ואין רכוש שיהיה בטוח".

האשמת הפלסטינים בחוסר השלום היא צבועה במקרה הטוב. מה אתה רוצה מהם בעצב? הם תלויים בחסדי ישראל; לא נותר להם מה לתת. לך, נתניהו, יש את הכוח להציע מסגרת לשלום. אין מדינה או ברית בין מדינות כיום שתהיה מסוגלת לנצח את ישראל צבאית בעתיד הנראה לעין. אם לא תנהל משא ומתן לשלום מעוצמה עכשיו, אימתי?

שלום על בסיס פתרון שתי מדינה אינו טובה לפלסטינים – אלא חיוני לביטחונה הלאומי ארוך-הטווח של מדינת ישראל. בלי שלום, אתה מסכן את מדינת היהודים אשר למענה אנשים רבים כל-כך הקריבו את חייהם.

זכור את הנתון הבא, מר נתניהו: כ-80 אחוז מהאוכלוסייה הפלסטינית וכ-70 אחוז מהאוכלוסייה הישראלית נולדו תחת כיבוש. איזה מין מדינה יהודית אתה יוצר? מדינה שעסוקה בדיכוי עם אחר, כוון שאנשים כמותך מתארים אותם כאויב הנצחי?

האם עם ישראל לא חי די זמן כדי להבין את משמעות הרדיפה, הכליאה, ההפרדה, הגירוש וגזר דין המוות? האם מה שאתה אומר בעצם הוא כי הפלסטינים הם איוב חסר תקנה, וכי עלינו כיהודים לדכאם ולהשפילם כדי להיות בטוחים?

לא, מר נתניהו. מה שאתה עושה לפלסטינים יום אחר יום סותר ערכים יהודיים, סותר את המוסר והצדק, וסותר את עצם הסיבה מדוע יהודים נאבקו במהלך אלפי שנים שתהיה להם מדינה משלהם.

אתה ושותפיך הקנאיים העיוורים כלל אינם יודעים את מה שאנו אמורים וחייבים לייצג. אתם הורסים אבן על אבן את המדינה היחידה המציעה מקלט לכל יהודי שמחפש לחיות במדינה חופשית, דמוקרטים ויהודית. הכיבוש אינו עושה את ישראל למדינה חופשית, בטוחה ועצמאית, אלא לבית סוהר עם גדרות וחומות, עם בונקרים ומקלטים, כאשר מאות אלפי חיילים עומדים מוכנים להרוג, להסתער ולהשמיד.

מדוע?

משום שאתה מבקש להפוך את הפלסטינים לאויב הנצחי, רק כדי לתמוך באידיאולוגיה מעוותת אשר מתעלמת בצורה מופקרת ממציאותם. כן, קיומו של העם הפלסטיני הוא עובדה שלא תוכל להתכחש לה או להעלים אותה. האם עלה בדעתך מעולם כי הם מבקשים פשוט לחיות חיים נורמאליים בלי פחד, אימה, חרדה וחשש? האם מעולם עלה בדעתך כי הכיבוש המתמשך מזין את טירוף הקיצוניות. האם אנו היהודים היינו פועלים אחרת תחת כיבוש אכזרי? ומה יהודים ברחבי העולם, אשר בשמם אתה מתיימר לדבר, יכולים לצפות לו בעוד 5 או 10 שנים?

מחמת המצב המתוח והנואש בשטחים, זה רק עניין של זמן עד התבערה עקובת-הדמים הבאה. ודמו של כל ישראלי ופלסטיני יהיה על ידיך. לא יהיה איש אחר להאשימו באי-יכולתך לפעול מלבדך.

לא תוכל להאשים את שותפיך האידיאולוגים המטורפים כגון בנט, שקד וליברמן, אשר מסרבים לראות את האור ובוחרים לחיות בחושך, בלי לדעת מה יעלה בגורלם. הם מחזיקים אותך ברצועת הולכה, ואתה מקבל זאת כי בצביעות אתה מנצל אותם להספקת הכיסוי הפוליטי הדרוש כדי לממש את מזימותיך המעוותות. זה אתה, ורק אתה, שעשוי לשנות כיוון, להיפטר מהם, ולהקים ממשלה חדשה המחויבת לשלום, אם רק תרצה. אך, לא תרצה.

אני תוהה, מר נתניהו, איזה סוג של מורשת ברצונך להשאיר מאחוריך? קצירת  הפירות האמתיים של מלחמת ששת הימים משמעה עשיית שלום. כל דבר פחות משלום לא יהפוך את מלחמת ששת הימים לניצחון, שכן המלחמה עוד נמשכת. אתה, יותר מכל האדם אחר שחי במדינת ישראל, יהיה אחראי ויצטרך לענות לדור הבא אשר ישאל, מדוע? מדוע אנו חיים בבית סהר שאנו בעצמנו יצרנו כאשר מדינת ישראל קמה כדי לשחררנו?

ההיסטריה לא תזכור אותך לטובה, מר נתניהו, אלא אם כן תשנה כיוון. הגיעה העת לחשוב ולהרהר, שכן גורלו של עם ישראל בידייך.