להתקדם מעבר לקוורטט
הדו"ח שפורסם לאחרונה על ידי הקוורטט לענייני המזרח התיכון – המורכב מארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם – מהווה צעד מבורך למדי. הדו"ח חוזר ומדגיש את החשיבות בהשגת הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים המבוסס על פתרון שתי מדינות לשני עמים. ואולי חשוב מהכול, הדו"ח מסתכם בהבחנה החדה כי אלא אם כן תיעשה התקדמות ניכרת ומוחשית לקראת שלום, הסטטוס קוו יוביל באופן בלתי-נמנע להידרדרות נוספת ביחסים ישראליים-פלסטיניים ובאופן פוטנציאלי גם לאלימות בקנה מידה מלא בין שני הצדדים.
על פי הדו"ח, ישנם שלושה אלמנטים המחמירים את מצב העניינים העדין: הראשון הוא האלימות המתמשכת (אם כי ספורדית); השני הוא התרחבות ההתנחלויות ומתן תוקף חוקי להן; והשלישי הוא הגדלת מצבור הנשק, ספציפית על ידי חמאס.
על מנת לשנות מגמות אלו, הקוורטט ממליץ כי על שני הצדדים להימנע מנקיטת כל פעולה חד-צדדית – לדוגמה, סיפוח שטחים נוספים על ידי ישראל, או ניסיונות חדשים מצד הפלסטינים "לבנאם" את הפתרון לסכסוך – ולהפגין מחויבות כנה להשגת פתרון שתי מדינות לשני עמים.
כמו כן, הקוורטט קורא להפסקת ההסתה, לעצירת הרחבת התנחלויות, להימנעות מ"פעולות פרובוקטיביות" ולעידוד "אווירה של סובלנות", ואף על פי שכול אלה הכרחיים, הדו"ח אינו מגלה אף תובנה חדשה, וגם אינו קובע מסגרת שעשויה להוביל לפתרון בר-קיימא לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
ובכל זאת, דו"ח הקוורטט חשוב בכך כי הוא מחזיר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לתשומת לבה של הקהילה הבינלאומית, מדגיש את הצורך במשא ומתן רציני להשגת הסכם ומזהיר כי אחרת שני הצדדים יסבלו מהשלכות קשות.
יחד עם זאת, בעוד שהקוורטט מכיר במצב הנואש במזרח התיכון כעת, אין הוא מביא בחשבון את המציאות בשטח ואת הממד הפסיכולוגי שבסכסוך הישראלי-פלסטיני, אשר מוסיף לעכב כל התקדמות.
למעשה, לאור היחסים הארסיים בין ישראל לפלסטינים, אין יוזמת שלום שיישומה תתאפשר, בין אם היא חד-צדדית ובין אם היא באמצעות מעורבות בינלאומית. לכן, יש לשנות ראשית את המצב בשטח כדי ליצור סביבה שתעודד את שני הצדדים לעשות את הפשרות ההכרחיות.
באווירה הנוכחית, אין באפשרות ישראל או הפלסטינים, גם אם ירצו, לעשות את הפשרות הדרושות. הם מוסיפים לסרב לקריאות מצד הקוורטט וארה"ב לפתור את הסכסוך, ולהתעלם מהחלטות שונות של מועצת הביטחון של האו"ם (לרבות 242 ו-338) אשר קוראות לישראל ולפלסטינים לפתור את הסכסוך ביניהם על בסיס פתרון שתי מדינות לשני עמים.
למטרה זאת, תהליך פיוס צריך להתנהל בטרם פתיחת כל משא ומתן עתידי, כדי להתייחס לשלוש סוגיות קריטיות: אי-אימון הדדי, דאגות ביטחוניות, והאשליה כי צד אחד מן השניים יוכל לקחת את כל הקופה על חשבון השני.
אם כי דו"ח הקוורטט מזכיר בקצרה את חשיבותה של יוזמת השלום הערבית (API), בעיניי, יש להתייחס ליוזמה זו לא רק ככלי לניהול תהליך המשא ומתן, אלא גם כמסגרת מרכזית להשגת שלום מקיף.
ישנן מספר עובדות המבדילות את יוזמת השלום הערבית מכל מסגרות אחרת לשלום: ראשית, היא באה ממדינות ערב (בראשות ערב הסעודית), אשר להן היוזמה נוגעת, ולא ממקור חיצוני לאזור, כגון הקוורטט, שאין בו כל ייצוג ערבי.
שנית, יוזמת השלום הערבית מספקת לכל הצדדים בסכסוך – לרבות חמאס וישראל, אשר טרם אימצו אותה עד כה – מספר מכנים משותפים אשר עליהם הם כבר מסכימים, אם כי, מסיבות אסטרטגיות, לא בפומבי, כולל הפליטים הפלסטיניים, הביטחון הלאומי, מערך ההתנחלויות, ועתידה של ירושלים.
שלישית, יוזמת השלום הערבית מספקת מסגרת מציאותית להסכם שלום בין ישראל לפלסטינים בהקשרו של שלום ערבי-ישראלי מקיף, אשר שני הצדדים חפצים בו.
לבסוף, חשוב לציין בהקשר זה כי יוזמת השלום הערבית לא הוצעה על בסיס "קח או הנח", כפי שתאורה לציבור הישראלי. כל הסוגיות בסכסוך יהיו נתונות למשא ומתן בין הצדדים במידה ותהיה לשני הצדדים כוונה אמתית להשיג הסכם.
מבחינה זו, הנני סבור כי יוזמתה של צרפת לחדש את המשא ומתן הישראלי-פלסטיני חשובה ביותר. צרפת מנסה לנקוט בגישה שונה לפתרון הסכסוך, ושולקת את מסגרת יוזמת השלום הערבית למטרה זו.
אולם, הנני טוען כי היוזמה הצרפתית צריכה לשים לב ספציפית לצורך בהכנת שני הצדדים פסיכולוגית באמצעות תהליך פיוס (תוך אינטראקציה אדם-מול-אדם) בטרם חידוש המשא ומתן הפורמלי, וזאת על מנת לשפר באופן דרמטי את הסיכויים להצלחה.
אין ספק כי, תחת כל נסיבה, תהליך השלום הפך לקשה יותר לפתרון בעשור האחרון ועלול להידרדר נוסף ואף להוביל לתבערה גדולה אשר אף צד אינו רוצה בה אך גם אינו עושה דבר כדי להימנע ממנה.
הוועידה הבינלאומית שתיערך בצרפת לקראת סוף הסתיו כהמשך לוועידה הראשונה שנערכה ב-3 ליוני, תיצור תנופה רבה יותר לחידוש המשא ומתן. אולם, היא תצטרך להציע מנגנונים בינלאומיים, החל מתהליך הפיוס, אשר עשויים להוביל לשלום ישראל-פלסטיני כולל.
הסכסוך הישראלי-פלסטיני הגיע לנקודת רוויה, ועלול להתפוצץ. כל קול המעורר את תשומת לבה של הקהילה הבינלאומית למניעת האסון המממש ובא הוא קול מבורך.
הגיעה העת לפעול, ובמובן זה, הקוורטט עשה את תרומתו. כעת יש לתרגם את הדבר למסגרת מעשית, אשר אותה רק יוזמת השלום הערבית יכולה לספק.
